אובדן יכולת השתכרות בעקבות פציעה או מחלה הינו אירוע קשה, אשר משנה את חיי האדם מקצה לקצה. כדי לתמוך באזרחי המדינה במצב זה מציעה מדינת ישראל מספר סוגים של קצבאות, שהמרכזיות שבהן הן קצבת נכות כללית וקצבת נכות מעבודה. המאמר הבא יוקדש לדיון בשאלה החשובה מה ההבדל בין נכות מעבודה לנכות כללית, תוך התייחסות לשיקולים שצריכים להנחות את הבחירה בקצבה המתאימה ביותר לצרכיכם.
קצבת נכות כללית – מהי ולמי נועדה?
קצבת נכות כללית היא קצבה המשולמת מטעם המוסד לביטוח לאומי לאדם המאבד במידה ניכרת את יכולתו להתפרנס בשל בעיות רפואיות. זאת במטרה לאפשר לו לשמר רמת חיים בסיסית וסבירה חרף פגיעתו.
התנאים המזכים בקצבת נכות כללית
מבחינת התנאים המזכים בקצבת נכות כללית – הקצבה מיועדת לכל תושב ישראלי מעל גיל 18, בתנאי שיכולתו להשתכר נפגעה במידה ניכרת – 50% לפחות. בנוסף, הנכות הרפואית שנקבעה לו עקב הליקויים מהם הוא סובל, צריכה להיות לפחות 60% על מנת שיוכר כזכאי לקצבת נכות כללית.
סכום קצבת נכות כללית
דרגת אי הכושר תנוע בין 60%, 65%, 74% ועד 100% – כאשר מבוטח שנקבעה לו דרגת אי כושר של 75 אחוזים למעשה יהיה זכאי לקבל קצבת נכות כללית מלאה (100%) בסך 4,291 ש"ח (נכון לשנת 2024). לעומת זאת, הקצבה המינימלית עבור דרגת אי כושר בשיעור של 60% היא 2,476 ש"ח (נכון לשנת 2024).
תוספת תלויים למקבלי קצבת נכות כללית
בנוסף, לעיתים קיימת זכאות לתביעת תוספת תלויים בנוסף לקצבת הנכות הכללית, עבור ילדים מתחת לגיל 18 או המשרתים בצבא או שירות לאומי, וכן עבור בן/בת זוג אם הכנסתם פחותה מ- 7,146 ש"ח ברוטו (נכון לשנת 2024).
כלומר, עבור דרגת אי כושר מלאה ניתן לקבל תוספת של 1,383 ש"ח לבן / בת הזוג בנוסף ל- 1106 ש"ח על כל ילד (נכון לשנת 2024).
קצבת נכות כללית – שלבי התהליך, הכנה לוועדה והבדלים בין סוגי נכות
מהי קצבת נכות מעבודה ומה התהליך לקבלתה מביטוח לאומי?
קצבת נכות מעבודה מיועדת למי שאיבד את כושר ההשתכרות שלו עקב פגיעה בעבודה, בדרך אליה או ממנה, בין אם מדובר במחלת מקצוע או פגיעה מסוג מיקרוטראומה, שנוצרה כהידרדרות הדרגתית במצב בריאותו בשל תנאי העסקתו של העובד, או לחילופין – פגיעה מסוג תאונת עבודה שקרתה בשל אירוע חד פעמי בעל מאפיינים תאונתיים.
התנאים המזכים בקצבת נכות מעבודה
התובע יכול לקבל קצבת נכות עבודה עבור אחוזי נכות מעל 9% אם מדובר בנכות זמנית, או מעל 20% אם מדובר בנכות קבועה. הקצבה ניתנת בהתאם למשך הזמן הנדרש לטיפול בליקוי, ככל שטיפול כזה אפשרי. כלומר, גובה הקצבה תלוי באחוזי הנכות ובקביעה האם הנכות היא זמנית או קבועה.
סכום קצבת נכות מעבודה
גמלת נכות מעבודה יכולה להיות בצורה של מענק חד-פעמי או קצבה חודשית לכל החיים, בהתאם לחומרת הפגיעה שהוכרה:
- מענק חד-פעמי – משולם אם הוועדה קבעה נכות קבועה בטווח שבין 9% ל-19%, כלומר מצב רפואי קל עד בינוני.
- קצבה חודשית לכל החיים – משולמת אם הוועדה קבעה נכות של 20% ומעלה, כלומר מצב רפואי חמור.
סכום גמלת הנכות מעבודה נגזר מממוצע השכר של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. גובה הקצבה נקבע על פי סכום דמי הפגיעה כשהוא מוכפל במספר הימים בחודש ובאחוזי הנכות שהוכרו לתובע. שיעור דמי הפגיעה היומיים הוא כ- 75% מההכנסה היומית של התובע טרם הפגיעה, ולא יותר מ- 1,241 ש"ח ליום. בהתאם לכך, סכום הקצבה המקסימלי יכול להגיע עד 37,238 ש"ח לחודש (נכון לשנת 2024).
אז מה ההבדל בין נכות מעבודה לנכות כללית?
ההבדל הראשון שראוי לציינו בין נכות מעבודה לנכות כללית, הוא במהות הקצבאות שההכרה בפגיעה בביטוח לאומי, יכולה להניב. בשונה מקצבת נכות מעבודה, קצבת הנכות הכללית היא תשלום הניתן עבור אובדן כושר עבודה של תושבי ישראל שאינו קשור לעבודתם. את הקצבה תובעים בדרך כלל תושבים שיכולתם לעבוד נפגעה עקב מחלה, תאונה או ניתוח שאינם קשורים לעיסוקם. כלומר, מדובר בפגיעה ביכולת ההשתכרות על רקע בריאותי, שאינה נובעת מפגיעה במקום העבודה.
בנוסף, מן האמור בפסקאות הקודמות, אנו למדים גם כי קצבת נכות מעבודה שונה מקצבת הנכות הכללית בהיבט של תנאי הסף לקבלת הקצבה, שכן את קצבת הנכות הכללית ניתן לקבל רק החל מנכות של 60% ומעלה ואילו את קצבת הנכות מעבודה ניתן לקבל מאחוזי נכות מעל 9% אם מדובר בנכות זמנית, או מעל 20% אם מדובר בנכות קבועה.
כפי שניתן לראות, ברוב המקרים גובה קצבת נכות מעבודה גבוה באופן משמעותי מגובה קצבת הנכות הכללית. בנוסף, ניתן לקבל את קצבת הנכות מעבודה עבור לקויות פחות חמורות מאלו הנדרשות לקבלת הנכות הכללית. לכן, נראה שקצבת נכות מעבודה היא העדיפה מבין השתיים.
הבדל נוסף בין הקצבאות שחשוב להתייחס אליו, הוא יכולת המבוטח לעבוד במקביל לקבלת הקצבה. בקצבת נכות מעבודה ניתן להמשיך ולעבוד כרגיל תוך קבלת קצבה חודשית מלאה, ללא הפחתה, גם אם הנפגע משתכר עשרות אלפי שקלים בחודש מעבודתו.
לעומת זאת, בקצבת נכות כללית ישנה הפחתה בגובה הקצבה בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה למקבל הקצבה ולהכנסותיו מעבודה.
השיקולים שצריכים להנחות את הבחירה בקצבה
הבחירה בין הקצבאות היא משימה מאתגרת, אולם ישנם שיקולים שיכולים להקל על מבקש הקצבה, בבחירה בין הגשת תביעת נכות כללית או תביעת נכות מעבודה.
למשל, גובה קצבת נפגעי עבודה נקבע על פי חישוב אריתמטי של אחוז הנכות על בסיס השכר הממוצע שקיבל הנפגע לפני הפגיעה.
לכן מבוטח בעל שכר בסיס נמוך במיוחד, שנפגע באופן יחסית קל, עלול לקבל קצבה נמוכה מאוד מענף נפגעי עבודה לעומת מה שיוכל לקבל מענף הנכות הכללית. מנגד, מבוטח בעל שכר גבוה, עשוי להרוויח קצבה גבוהה יותר מענף נפגעי עבודה, גם אם נפגע באופן יחסי.
בנוסף, היכולת לצאת ולעבוד בעתיד מהווה גם היא סוגיה קריטית בבחירה בין קצבאות נכות כללית לקצבת הנכות מעבודה. ככלל, ענף הנכות הכללית איננו מעודד אקטיבית יציאה של מקבלי קצבאות נכות לשוק העבודה. לכן, נכה המגיש תביעה לנכות כללית צריך לשקול את כוונתו להמשיך ולעבוד.
כמו כן חשוב להכיר את ההטבות בכל ענף ולשקלל אותן בקבלת ההחלטה הסופית. על אף שהטבות אלה אינן משולמות ישירות, החיסכון בהן יכול להוות רווח גבוה יותר עבור הנכה.
לסיכום
חשוב לדעת שלא כל מי שזכאי לקצבת נכות כללית יכול גם להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה. כדי לקבל את קצבת הנכות מעבודה יש צורך בתהליך מורכב יותר, הכולל בין היתר הגשת תביעה לדמי פגיעה והכרה בנכות מעבודה. לפיכך, כדי לדעת כיצד לפעול מול הביטוח הלאומי ולממש את מלוא הזכויות, מומלץ להיוועץ בגורם משפטי מקצועי שיסייע לתובע להבין את ההשלכות והסיכויים של כל תביעה ולדעת איך למקסם את הפיצויים שישולמו לו.
למידע נוסף על ההבדלים בין קצבת נכות כללית וקצבת נכות מעבודה והדרך למקסום זכויותיכם – פנו כעת למשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש.
