תאונת עבודה מהווה אירוע משמעותי בחייו של העובד, אשר עלול להשפיע על יכולתו לעבוד ולתפקד. המחוקק בישראל הגדיר שורה של חובות המוטלות על המעביד במקרה כזה, מתוך הבנה כי קיים פער כוחות מובנה ביחסי העבודה. במאמר זה נסקור את החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה ואת הזכויות שמגיעות לעובדים שנפגעו במסגרת עבודתם.
דיווח על תאונת עבודה – חובה ראשונית של המעביד
כאשר מתרחשת תאונת עבודה, החובה הראשונה המוטלת על המעביד היא לדווח על האירוע למפקח העבודה האזורי באופן מידי. יתרה מכך, על פי החוק, מעביד חייב לדווח למוסד לביטוח לאומי על תאונת עבודה באמצעות טופס בל/250 "טופס למתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה".
מעבר לחשיבות הדיווח כחלק מהפניית העובד לקבלת טיפול רפואי בעקבות התאונה, הדיווח המהיר על תאונת העבודה מבטיח כי העובד יוכל לממש את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי ללא עיכובים מיותרים.
הגשת עזרה ראשונה וטיפול רפואי במקרה של תאונת עבודה
בעת התרחשות תאונת עבודה, חלה על המעביד החובה להגיש לעובד עזרה ראשונה מיידית ולדאוג להעברתו לטיפול רפואי במידת הצורך. החוק מחייב כל מקום עבודה להחזיק ערכת עזרה ראשונה בהתאם למספר העובדים ולאופי הפעילות. במקומות עבודה גדולים, ישנה אף חובה להקצות חדר עזרה ראשונה ולוודא כי ישנם עובדים שהוכשרו להגשת עזרה ראשונה. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה כוללות גם מימון הסעה לבית החולים או למוקד רפואי בהתאם לחומרת הפציעה.
האם המעסיק חייב בתשלום שכר לעובד בתקופת ההחלמה מתאונת עבודה?
דמי פגיעה ישולמו בידי הביטוח הלאומי לעובד שנפגע בתאונת עבודה עבור התקופה שבה לא היה מסוגל לעבוד, ולכל היותר עד 13 שבועות (91 ימים כולל שבתות וחגים) החל מהיום שלאחר יום הפגיעה. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה כוללות תשלום שכר עבור יום הפגיעה עצמו, שכן ביום זה לא משולמים דמי פגיעה מהביטוח הלאומי.
במקרים של היעדרות קצרה (פחות מ-12 ימים), המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה רק החל מהיום השלישי שלאחר יום הפגיעה. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה מחייבות אותו להתייחס ליומיים הראשונים של ההיעדרות (שאינם מכוסים בדמי פגיעה) כימי מחלה רגילים, ולשלם עבורם דמי מחלה בהתאם לזכאות העובד. זאת, כמובן, בתנאי שהעובד הציג תעודת מחלה מתאימה ונותרו לזכותו ימי מחלה צבורים.
במקרים של היעדרות ממושכת מעל 12 ימים עקב תאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה החל מהיום שלאחר יום הפגיעה. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה כזו מתמקדות בתשלום השכר עבור יום הפגיעה בלבד. חשוב לציין שמבחינה כלכלית, המעסיק אינו "פטור" מהתשלום, שכן המוסד לביטוח לאומי יגבה ממנו בחזרה את סכום דמי הפגיעה ששולמו לעובד עבור 12 הימים הראשונים של ההיעדרות. יוצאים מכלל זה הם מעסיקים של עובדים במשק בית.
החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה כאשר העובד מועסק אצל כמה מעסיקים
במצבים שבהם העובד מועסק אצל מספר מעסיקים במקביל, החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה מתחלקות באופן יחסי. המוסד לביטוח לאומי יגבה את התשלום מכל מעסיק בהתאם לחלקו היחסי בשכר הכולל של העובד, כך שכל מעסיק נושא בנטל כלכלי התואם את היקף ההעסקה אצלו.
במאמר מוסגר נציין שישנם מעסיקים שחתמו על הסכם מיוחד עם המוסד לביטוח לאומי ורשאים לשלם את דמי הפגיעה לעובדיהם בשמו. במקרים אלו, החוק קובע כי התשלום שיעביר המעסיק לא יפחת מסכום דמי הפגיעה המגיעים לעובדים על פי חוק.
שמירת מקום העבודה ופיצויים במקרה של תאונת עבודה
חובה נוספת של המעביד היא שמירת מקום העבודה לעובד שנפגע. על פי חוק דמי מחלה, תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה אינה יכולה להוות עילה לפיטורים, והמעביד מחויב לשמור על משרתו של העובד. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה מחייבות אותו גם לבחון אפשרויות להתאמת מקום העבודה או תפקידו של העובד למצבו הרפואי החדש, במידה והדבר נדרש. במקרים שבהם העובד אינו יכול לחזור לתפקידו הקודם עקב מגבלה רפואית, על המעביד לנסות למצוא תפקיד חלופי התואם את יכולותיו.
חובת המעביד לניהול תחקיר והפקת לקחים
לאחר תאונת עבודה, מוטלת על המעביד החובה לבצע תחקיר מעמיק של האירוע ולהפיק לקחים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה כוללות דיווח למפקח העבודה במשרד הכלכלה במקרים של תאונות חמורות, ושיתוף פעולה עם חקירות רשמיות. מעביד אשר אינו פועל להבטחת בטיחות העובדים לאחר תאונה עלול להיחשף לתביעות נזיקין נוספות.
זכויות העובד מול המעביד והמוסד לביטוח לאומי לאחר תאונת עבודה
להלן פירוט עיקרי הזכויות הכספיות והתקופות הרלוונטיות המגיעות לעובד לאחר תאונת עבודה:
זכות | תקופה | גורם אחראי לתשלום |
תשלום שכר יום התאונה | יום התאונה | המעביד |
דמי פגיעה (היעדרות עד 12 יום) | החל מהיום השלישי לאחר התאונה | ביטוח לאומי |
דמי מחלה (היעדרות עד 12 יום) | יומיים ראשונים לאחר התאונה | המעביד (בכפוף לזכאות לימי מחלה) |
דמי פגיעה (היעדרות מעל 12 יום) | החל מהיום שלאחר התאונה עד 91 ימים | ביטוח לאומי (הגובה מהמעסיק את 12 הימים הראשונים) |
קצבת נכות מעבודה | בהתאם לדרגת הנכות | ביטוח לאומי |
שיקום מקצועי | לפי הצורך | ביטוח לאומי |
החזר הוצאות רפואיות | לפי הצורך | ביטוח לאומי |
מחויבות המעביד לספק מסמכים ומידע לעובד
המעביד מחויב לספק לעובד את כל המסמכים הנדרשים לצורך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה כוללות מתן אישורי העסקה, פירוט שכר ומילוי הטפסים הרלוונטיים בזמן. חשוב לדעת כי מעביד אשר מונע מהעובד גישה למסמכים אלו עובר על החוק ועלול להיתבע על כך.
חובות המעביד בהקשר לבטיחות ומניעת תאונות עתידיות
לצד הטיפול בתאונה שכבר התרחשה, החוק מטיל על המעביד חובה להפיק לקחים ולשפר את תנאי הבטיחות במקום העבודה. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה דורשות ממנו לבצע הערכת סיכונים מחודשת, להדריך את העובדים בנושאי בטיחות ולספק ציוד מגן אישי מתאים. פעולות אלו חיוניות למניעת הישנות תאונות דומות בעתיד.
לסיכום
תאונת עבודה היא אירוע מורכב המחייב התייחסות מיידית ומקצועית. המחוקק הטיל על המעביד שורה של חובות כדי להבטיח את זכויות העובד הנפגע. החובות של המעביד במקרה של תאונת עבודה נועדו להבטיח טיפול מיידי, המשך תשלום שכר בתקופה הראשונית ושיקום העובד וחזרתו למעגל העבודה. עם זאת, לא תמיד מכירים המעבידים את כל חובותיהם, ולעיתים נדרשת התערבות משפטית. אנו ממליצים לכם לא להתמודד לבד עם המורכבות הזו – פנו עוד היום למשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש לקבלת ייעוץ מקצועי ומקיף שיסייע לכם לממש את מלוא זכויותיכם.
על פי החוק, מעביד אינו רשאי לפטר עובד בתקופת היעדרותו עקב תאונת עבודה. פיטורים בנסיבות אלו עלולים להיחשב כפיטורים שלא כדין, ולהוביל לתביעה משפטית. המעביד מחויב לשמור על משרתו של העובד ולבחון אפשרויות להתאמת מקום העבודה או התפקיד למצבו הרפואי של העובד.
במקרה כזה, העובד רשאי לדווח בעצמו למוסד לביטוח לאומי על התאונה. חשוב לציין כי ישנה תקופת התיישנות להגשת תביעה לדמי פגיעה, ולכן יש להגיש את התביעה בהקדם האפשרי.
לא, ההוצאות הרפואיות הקשורות לתאונת עבודה מכוסות על-ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על-ידי המעביד. עם זאת, המעביד חייב לסייע לעובד במילוי הטפסים הדרושים ולספק את כל המסמכים הנדרשים לצורך הגשת התביעה לביטוח הלאומי.
אם המעביד אינו ממלא את חובותיו כנדרש בחוק, עומדות לרשותכם מספר אפשרויות: פנייה למפקח העבודה במשרד העבודה, הגשת תלונה במוסד לביטוח לאומי, או פנייה לייעוץ משפטי. במקרים רבים, התערבות של עורך דין המתמחה בדיני עבודה ונזיקין מסייעת לפתרון הבעיה ולמימוש זכויותיכם.