הרגע שבו רופא מודיע לכם, או שהגוף שלכם מאותת לכם בעצמו, שאינכם יכולים להמשיך לעבוד כפי שעבדתם עד היום – הוא רגע שמטלטל את עולמכם. התחושה היא שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים. מעבר להתמודדות הפיזית והנפשית עם הבעיה הרפואית, עולה מיד הדאגה הקיומית: "איך אפרנס את עצמי ואת משפחתי?, מה יקרה עכשיו?"
הבלבול והחרדה מול הבירוקרטיה של המוסד לביטוח לאומי רק מוסיפים למעמסה. אתם לא לבד במערכה הזו. חשוב שתדעו שיש לכם זכויות, והמאבק לקבלת קצבת נכות כללית הוא מאבק שניתן וצריך לנצח בו עם הכוונה נכונה.
טעות נפוצה שאנו נתקלים בה היא בלבול בין שני מושגים שונים לחלוטין: "נכות רפואית" ו"דרגת אי כושר עבודה". הבנת ההבדל ביניהם היא המפתח להבנת התהליך כולו.
ההבדל המהותי: ייתכן מצב בו אדם יקבל אחוזי נכות רפואית גבוהים, אך אם המוסד לביטוח לאומי יחליט שליקויים אלו אינם פוגעים משמעותית ביכולתו לעבוד במקצועו או בכל עבודה סבירה אחרת, הוא לא יקבל דרגת אי כושר עבודה מספקת, ולא יהיה זכאי לקצבה. לכן, המיקוד בתביעה חייב להיות על ההיבט התפקודי.
כדי שהמוסד לביטוח לאומי בכלל יתחיל לדון בתביעתכם לקביעת דרגת אי כושר עבודה, עליכם לעמוד בכמה תנאי סף מצטברים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי:
רק אם עמדתם בכל שלושת התנאים הללו, תביעתכם תעבור לשלב הבא והמכריע: קביעת דרגת אי כושר העבודה.
ההליך מול ביטוח לאומי מורכב משני שלבים מרכזיים, שכל אחד מהם הוא צומת קריטי בדרך לקבלת הקצבה.
לאחר הגשת התביעה על כל נספחיה הרפואיים, תוזמנו לוועדה רפואית. בוועדה זו יושב רופא פוסק (או מספר רופאים) שתפקידו לבחון אתכם ואת כל המסמכים הרפואיים שהצגתם, ולקבוע את אחוז הנכות הרפואית המשוקללת שלכם. ההכנה לקראת הופעה בפני הוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי היא קריטית להצלחת התביעה. טעות נפוצה היא להגיע לוועדה לא מוכנים, ללא כל המסמכים הרלוונטיים, או מבלי לדעת כיצד להציג את הבעיות באופן בהיר ומדויק.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם






























טעות נפוצה היא לחבר בפשטות את אחוזי הנכות השונים. חשוב להבין שהמוסד לביטוח לאומי אינו מבצע חיבור אריתמטי פשוט. החישוב מתבצע באופן "משוקלל", כלומר, אחוז הנכות השני מחושב מתוך יתרת הכושר שנותרה לאחר הפחתת הנכות הראשונה.
לדוגמה: אם נקבעה לכם נכות בשיעור 30% על בעיית לב, נותרו לכם 70% "גוף בריא". אם נקבעה לכם נכות נוספת של 20% על בעיית גב, 20% אלו יחושבו מתוך 70% הנותרים (כלומר 14%). הנכות המשוקללת שלכם במקרה זה תהיה 30% + 14% = 44%, ולא 50% כפי שניתן היה לחשוב. הבנה זו קריטית, שכן היא משפיעה ישירות על הסיכוי לעבור את רף המינימום הנדרש.
אם עברתם את הרף הרפואי שנקבע בשלב הראשון, התיק שלכם יועבר לפקיד תביעות. פקיד התביעות הוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית לגבי זכאותכם לקצבה. הוא יבחן את מכלול הנתונים ויקבע את דרגת אי כושר העבודה שלכם, כלומר, באיזו מידה איבדתם את היכולת להשתכר.
הקריטריונים הנבחנים הם:
על בסיס נתונים אלו, תיקבע אחת מארבע דרגות אי כושר: 60%, 65%, 74% או 100%. קצבה חלקית תשולם למי שנקבעו לו 60%, 65% או 74%, וקצבה מלאה תשולם למי שנקבעה לו דרגת אי כושר של 75% ומעלה.
חשוב לציין כי במקרים רבים, כאשר המצב הרפואי עדיין אינו יציב, פקיד התביעות עשוי לקבוע דרגת אי כושר זמנית, לתקופה מוגבלת של עד שנתיים. בתום תקופה זו, תידרשו לעבור הערכה מחודשת של מצבכם.
ההתמודדות לבד מול המערכת של המוסד לביטוח לאומי היא משימה כמעט בלתי אפשרית לאדם מן השורה, במיוחד כשהוא נמצא במצב פיזי ונפשי פגיע. עורך דין אובדן כושר עבודה הופך את כל התמונה.
במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש, הניסיון הייחודי של מייסדת המשרד, עו"ד אימבר גולן פרטוש, שעבדה בעבר במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, מעניק לנו יתרון עצום. אנו מכירים את המערכת מבפנים, מבינים את דרך החשיבה של מקבלי ההחלטות ויודעים בדיוק על אילו נקודות יש ללחוץ כדי למקסם את סיכויי ההצלחה שלכם.
במקרה של פציעות חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, התיעוד הוא קריטי להצלחת התביעה - מאמר שפורסם בכלכליסט .

האם ניתן לקבל קצבת אובדן כושר עבודה ולהמשיך לעבוד?
בשנת 2022 נשבר שיא של 4 שנים במספר הנפגעים בתאונות עבודה. עו"ד אימבר גולן פרטוש בראיון בנושא.
יפוצה בכ - 3 מליון ש"ח על אף שהחליק מקטנוע בתאונה עצמית.

משרד עורכי דין אימבר גולן פרטוש – מהמובילים בתביעות נזקי גוף
המאבק למימוש זכויותיכם הרפואיות והכלכליות מול המוסד לביטוח לאומי אינו צריך להיות מאבק שאתם מנהלים לבדכם. אנו מבינים לעומק את המצוקה, את החרדה ואת תחושת חוסר האונים מול מערכת בירוקרטית אטומה. הניסיון הייחודי של משרדנו, ובפרט היכרותה העמוקה של עו"ד אימבר גולן פרטוש עם המערכת מבפנים, מאפשר לנו להעניק לכם לא רק ייצוג משפטי מעולה, אלא גם שקט נפשי. אנחנו נדאג להכנת התיק, נלווה אתכם לוועדות ונלחם כדי שתקבלו את מה שמגיע לכם על פי חוק.
לקבלת ייעוץ ראשוני ובדיקת המקרה שלכם ללא התחייבות, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר.
בהחלט לא. דחיית התביעה אינה מילה אחרונה. אם הדחייה נובעת מאי עמידה ברף הנכות הרפואית, ניתן להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים תוך 60 יום. חשוב לציין כי על החלטת ועדה זו ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה בשאלות משפטיות בלבד, ולא על הקביעה הרפואית עצמה. אם הדחייה קשורה להחלטת פקיד התביעות, ניתן להגיש ערר ישירות לבית הדין. חשוב לפעול מהר ובצורה מקצועית.
כן, במידה מסוימת. המוסד לביטוח לאומי מעודד חזרה לשוק העבודה וקבע מנגנון המכונה "הכנסה מפקיעה". המשמעות היא שניתן להשתכר עד לסכום מסוים (המתעדכן מעת לעת) מבלי שהקצבה תיפגע כלל. אם תשתכרו מעל סכום זה, הקצבה תופחת בהדרגה, אך כמעט תמיד יישאר לכם סכום כסף גבוה יותר מהקצבה לבדה. מומלץ להתייעץ לפני חזרה לעבודה כדי להבין את ההשלכות המדויקות.
משך הזמן משתנה מאוד בין מקרה למקרה ותלוי במורכבות התיק ובעומס על המוסד לביטוח לאומי. בממוצע, ניתן לצפות לתהליך שייארך בין מספר חודשים ועד כשנה, ולעיתים אף יותר במקרים של ערעורים. הגשת תביעה מסודרת ומלאה מלכתחילה, בעזרת ייצוג משפטי, יכולה לקצר משמעותית את לוחות הזמנים ולמנוע עיכובים מיותרים.
מדובר בשני מסלולים שונים לחלוטין. קצבת נכות מעבודה משולמת למי שנפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, והיא נובעת מהפגיעה הספציפית הזו. לעומת זאת, קצבת נכות כללית מיועדת למי שיכולתו לעבוד נפגעה עקב מצב רפואי כללי, שאינו קשור בהכרח לעבודה