היכרות עם המאפיינים של מצבי אובדן כושר עבודה יכולה לסייע לעובדים להיערך מראש ואף לדעת מה לעשות במידה שהם עוברים אירוע כזה. עם זאת, קודם כל צריך להבין בדיוק ממה נובעים ההבדלים בין תאונות ובאיזה מקומות עבודה קיים סיכון מוגבר. לאחר מכן, ניתן לערב את המעסיק כדי להטיל עליו את האחריות, ואף לפעול במישור המשפטי כדי לקבל פיצוי כספי הולם.
המצבים של אובדן כושר עבודה שכיחים כיום, מתרחשים בפריסה ארצית רחבה ורווחים בסקטורים שונים. הבעיה היא שדווקא העובדים לא תמיד מודעים להשלכות של התאונות, או שאינם יודעים מה הם יכולים לעשות אחרי שנקבע אובדן של כושר עבודה.
המצבים של אובדן כושר עבודה גורמים בראש ובראשונה לאובדן כושר השתכרות. כאשר אנשים לא יכולים לעבוד, בין אם באופן זמני או קבוע, יכולת ההשתכרות שלהם יורדת. זה עלול להביא לפגיעה באיכות החיים ובתחושת הביטחון העצמי. שנית, חשוב להכיר את ההבדלים בין המצבים של אובדן כושר עבודה על מנת לדעת אל מי לפנות כדי לקבל פיצוי כספי.
הבדלים בין המצבים של אובדן כושר עבודה
אובדן כושר העבודה, המכונה גם מוגבלות, יכול להיגרם ממגוון רחב של מצבים, פיזיים ונפשיים כאחד. כמה מהגורמים הנפוצים ביותר לאובדן כושר עבודה כוללים:
• תאונות:
תאונות עלולות לגרום לפציעות פיזיות קשות, כולל פציעות חוט שדרה, פציעות מוח טראומטיות וקטיעות. סוגים אלה של פציעות עלולים להגביל את הניידות, הקואורדינציה והתפקוד החושי, מה שמקשה או בלתי אפשרי עבור אנשים לבצע את חובותיהם בעבודה.
• מחלות כרוניות:
מחלות כרוניות כגון סרטן, טרשת נפוצה ואיידס, עלולות לגרום לנכויות ארוכות טווח שיכולות להשפיע על יכולתו של אדם לעבוד. מצבים אלו עשויים לגרום לכאב כרוני, עייפות ותסמינים אחרים המקשים על ביצוע משימות עבודה.
• מצבים נפשיים:
מצבים נפשיים כמו דיכאון, חרדה וסכיזופרניה יכולים גם הם לגרום לאובדן כושר עבודה. מצבים אלו יכולים להשפיע על תפקוד קוגניטיבי, ויסות רגשי וכישורים חברתיים, מה שיוצר קושי בביצוע תפקידים בעבודה או בשמירה על תעסוקה.
• מצבים הקשורים לגיל:
ככל שאנשים מתבגרים, הם עלולים לחוות ירידה בתפקוד הגופני והנפשי, מה שיכול לגרום לאובדן כושר עבודה. מצבים כמו דלקת פרקים, דמנציה ומחלת פרקינסון יכולים להשפיע על ניידות, תפקוד קוגניטיבי ויכולות אחרות הדרושות לביצוע משימות עבודה.
• לקויות התפתחותיות:
לאנשים עם מוגבלות התפתחותית כגון תסמונת דאון או אוטיזם עלולות להיות מגבלות בתפקוד קוגניטיבי, תקשורת ומיומנויות חברתיות, מה שמקשה על ביצועם של תפקידים מסוימים בעבודה.
• פציעות או מחלות הקשורות לעבודה:
פציעות או מחלות המתרחשות בעבודה, כגון פציעות גב, פציעות מאמץ חוזרות או חשיפה לחומרים כימיים מסוכנים, עלולות לגרום לאובדן כושר העבודה. סוגים אלה של פציעות יכולים להגביל את הניידות ולגרום לכאבים כרוניים – דבר אשר מקשה על ביצוע תפקידים בעבודה.
מה הקשר בין המצבים של אובדן כושר עבודה לבין פיקוח?
התנאים הקיימים במקום העבודה יכולים להשפיע בצורה דרמטית על הסיכון לסבול מתאונות. במקרים רבים, המצבים של אובדן כושר עבודה נגרמים דווקא מסיבות כמו: תנאים שהם באחריות המעסיק, מערכת הבריאות הציבורית שאמורה לתמוך בעובדים, וגופי רווחה או פיקוח שלא מבצעים את התפקיד שלהם מבחינת רגולציה.
בנוסף לסיבות אלו, אובדן כושר עבודה יכול להיות מושפע גם מגורמים אחרים כגון גישה לשירותי בריאות, תמיכה חברתית ויציבות כלכלית. אנשים עם מוגבלות עשויים לעמוד בפני חסמים נוספים לתעסוקה, כגון אפליה, חוסר התאמות או הכשרה מקצועית לקויה. חשוב לטפל בנושאים מערכתיים אלה כדי להבטיח שלאנשים עם מוגבלות תהיה התמיכה הדרושה להם כדי לשמור על תעסוקה ולנהל חיים מספקים.
המצבים של אובדן כושר עבודה בגלל תאונות
מצב של אובדן כושר עבודה בגין תאונה הוא ללא ספק השכיח ביותר. המציאות המצערת היא שתאונות עבודה יכולות להתרחש במגוון מקומות עבודה בהם עובדים חשופים לסכנות שעלולות לגרום לפציעה, מחלה או מוות.
חלק מהסוגים הנפוצים ביותר של מקומות עבודה בהם קיים סיכון לתאונות עבודה כוללים:
• אתרי בנייה:
אתרי בנייה הם אחד מסוגי מקומות העבודה המסוכנים ביותר עקב הימצאות מכונות כבדות, עבודה בגובה, חשיפה לחומרים מסוכנים וסכנת נפילות בין היתר.
• מתקני ייצור:
מתקני ייצור כרוכים בשימוש במכונות כבדות, בציוד בלחץ גבוה ובטיפול בחומרים מסוכנים, שעלולים לגרום לפציעה או למחלה אם לא נשלטים כראוי.
• אתרי כרייה:
הכרייה כוללת עבודה במקומות סגורים, חשיפה לכימיקלים וגזים מסוכנים והפעלת מכונות כבדות, מה שהופך אותה לסוג עבודה בסיכון גבוה לתאונות עבודה.
• הובלה ולוגיסטיקה:
עובדי הובלה ולוגיסטיקה, כגון נהגי משאיות, טייסים ועובדי רציף, חשופים לסכנות כמו ציוד כבד, תאונות דרכים ועייפות.
• מתקני בריאות:
עובדי שירותי הבריאות חשופים לסכנות ביולוגיות, כגון מחלות זיהומיות, וכן לסכנות פיזיות, כגון פציעות מחט, פציעות גב מהרמת חולים וחשיפה לקרינה.
• חקלאות:
עובדי החקלאות חשופים לסכנות כמו עבודה עם מכונות כבדות, חשיפה לחומרי הדברה וסכנת פגיעה מעבודה עם בעלי חיים.
• מחסנים:
העובדים במחסנים חשופים למפגעים כמו נפילות מגובה, הפעלת מלגזות וטיפול בחפצים כבדים.
• קמעונאות:
עובדים קמעונאיים חשופים לסכנות כמו החלקות, מעידות ונפילות, סיכונים ארגונומיים מעמידה לאורך תקופות ארוכות, וסכנת אלימות מצד לקוחות או שוד.
• עבודה משרדית:
בעוד שעבודה משרדית עשויה להיראות פחות מסוכנת מסוגים אחרים של מקומות עבודה, עובדי משרד עדיין יכולים להיות חשופים לסכנות כגון סיכונים ארגונומיים מיציבה לקויה או תנועות חוזרות ונשנות, מאמץ עיניים ממסכי מחשב ומחלות הקשורות ללחץ.
בסך הכל, הסיכון לתאונות עבודה עשוי להשתנות בהתאם לסוג מקום העבודה ולחובות העבודה הכרוכים בכך. מעסיקים אחראים לזהות ולנהל סכנות במקום העבודה כדי להבטיח את הבטיחות והבריאות של עובדיהם. יש להכשיר עובדים גם כיצד לזהות סיכונים ולשלוט בהם, ולעודד אותם לדווח למעסיקיהם על בעיות בטיחותיות.
טיפים להתמודדות עם אובדן כושר עבודה
בהתאם לאופי וחומרת המצב, ייתכן שיהיה צורך להודיע למעסיק על אובדן כושר העבודה. זה יכול לעזור למעסיק לבצע התאמות נדרשות לחובות העבודה או ללוח הזמנים של העבודה, וגם יכול לעזור להשיג הטבות או תמיכה שעשויות להיות זמינות.
עוד טיפ הוא לבצע התאמות באורח החיים: בהתאם להיקף אובדן כושר העבודה, ייתכן שיהיה חשוב לבצע התאמות באורח החיים, כגון שינוי הבית או סביבת העבודה, או שינוי שגרת היומיום כדי שתתאים למגבלות החדשות.
אובדן כושר עבודה – לא צריך להילחץ
אובדן כושר עבודה יכול להיות מצב מאתגר ומלחיץ, אך ניתן לנקוט בצעדים שונים כדי לטפל במצב ולשמור על רווחתו של הנפגע. על ידי פנייה לטיפול רפואי, בחינת אפשרויות משפטיות, חיפוש תמיכה, ביצוע התאמות באורח החיים, התמקדות בטיפול עצמי והערכה מחודשת של יעדי הקריירה – אפשר להשתלט על המצב ולהתקדם הלאה עם ביטחון וחוסן רב יותר.
מבחינת מיצוי זכויות, הדבר הראשון שהכי חשוב לעשות במצבי אובדן כושר עבודה הוא לפנות לעורך דין ולהתייעץ איתו. כבר עכשיו למשל, מומלץ לערב את עו"ד אימבר גולן פרטוש לקבלת הסבר על האופן שבו שירות משפטי מן הסוג הזה יסייע לכם לקבל פיצוי כספי, לחזור לשגרה ולממן את הוצאות משק הבית.
