אחד הדברים שכל אדם צריך לדעת הוא הזכויות המגיעות לו מהמוסד לביטוח לאומי. בין הקצבאות המגיעות במצבי מצוקה, ישנן גם קצבאות זקנה ושארים. המדינה בעצם דואגת לאנשים שנפטר להם קרוב, ולזקנים, וזאת על ידי קצבאות המוגדרות מראש. מה זה אומר קצבאות זקנה ושארים? איך ניתן לקבל אותם? ומה הקשר של עורך דין לכל זה? כל הפרטים במאמר הבא.
קצבת זקנה – מה זה?
כל אדם בישראל שהגיע לגיל 70, זכאי לקבל את קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי. בנוסף לכך, אם מדובר בנשים או גברים שההכנסה שלהם נמוכה מהרף שנקבע במבחן ההכנסות, ניתן לקבל את קצבת הזקנה כבר לפני כן, בגיל הפרישה.
המקור בחוק לקצבת זקנה
המקור בחוק לקצבת זקנה מופיע בסעיף 245 לחוק הביטוח הלאומי: " הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא – (1) בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה; (2) באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי סעיף 246(א) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; (ג) קיבלה קצבת נכות לפי פרק ט', שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה". כדי לברר את רמת ההכנסה המזכה בקצבה עוד לפני הגיל המקסימלי, ניתן להיעזר במחשבון שבאתר המוסד לביטוח לאומי.
קצבת שארים – מה זה?
מדובר בקצבה שהביטוח הלאומי משלם לאלמנות, או אלמנים, וכן יתומים, של מבוטחי הביטוח הלאומי שנפטרו. הם יכולים להגיש את התביעה לקצבת שארים עד 12 חודשים מיום הפטירה. חשוב לציין, שאם האלמנות או האלמנים, נישאו מחדש, הם אינם זכאים כבר לקבל קצבת שארים, אלא במקרים חריגים ביותר. כן חשוב לדעת בהקשר הזה, שאלמנות ואלמנים שיש להם ילדים, אך אין להם בן זוג, כלומר, אינם רשומים כידועים בציבור, יכולים לקבל מספר הטבות, המגיעות גם ככה למשפחות שעומד בראשן הורה יחיד, עצמאי, כלומר משפחות חד הוריות.
קצבת שארים נוספת מקרן הפנסיה או הביטוח
חשוב שתבדקו, אם הנפטר היו מבוטח בקרן פנסיה, בביטוח מנהלים, או סתם בביטוח חיים, כנראה שהשארים שלו יהיו זכאים לקצבת שארים נוספת. הקצבה תשולם על ידי אותו הגוף שמנהל את הביטוח הנוסף, אם זה קרן הפנסיה, או הביטוח. כמובן שהכול ביחס ובהתאם לתנאי הקרן או הפוליסה של הביטוח לו הוא זכאי.
הזכאים לקצבת שארים
כל מי שהוא משאריו של הנפטר, אם זו אלמנת הנפטר, כמובן בהתאם להגדרת אלמנה לפי חוק הביטוח הלאומי, גם בת זוג של אישה שנפטרה נחשבת כאלמנה. אלמן הנפטרת, גם לפי הגדרת אלמן בחוק, כולל בן זוג של גבר. יתום, לפי הגדרת יתום בחוק. יש לשים לב שהזכאות תלויה בשאלה האם הנפטרים היו מבוטחים בביטוח שארים, והאם השלימות את תקופת האכשרה שעליהם לעבור לפני, וכמובן, אם שילמו את דמי הביטוח בזמן.
האם ניתן לקבל קצבת שארים וקצבת זקנה?
אם מדובר באלמנות או אלמנים, שגם ככה זכאים לקצבת שארים, והם הגיעו לגיל בו הם גם זכאים לקצבת זקנה, וכמובן צברו מספיק זמן בתקופת האכשרה לקצבת הזקנה, בתור מבוטחי הביטוח הלאומי שעובדים, הם יהיו זכאים לקבל קצבת זקנה מלאה, ומחצית מקצבת השארים. בנוסף, אם מדובר בעקרת בית שהתאלמנה, ואז הגיעה לגיל הזכאות המוחלט, כלומר גיל 70, היא לא זכאית כמו אלמנות שכבר היו זכאיות לקצבת שארים ואז הגיעו לגיל זקנה, למחצית קצבת שארים, אבל היא כן יכולה לבחור את הקצבה הגבוהה בין השתיים. שימו לב, שגם במקרה הזה, מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום, כגון עורך דין שמתעסק בו, ואפשר תמיד גם לבדוק במחשבון הביטוח הלאומי שנמצא באתר המוסד לביטוח לאומי.
הכללים לקבלת קצבת זקנה ושארים
במקרה, כאמור, שישנם כאלו שזכאים לקצבת שארים והגיעו לגיל זכאות לקצבת זקנה, הם זכאים על פי הכללים הבאים.
- מקבל קצבת שארים שהגיע לגיל קצבת זקנה – כפי שכבר נאמר לעיל, זכאי לקצבת זקנה מלאה, ומחצית קצבת שארים, כמובן אם צבר את תקופת האכשרה המתאימה.
- מבוטח בביטוח זקנה שלא צבר תקופת אכשרה – במקרה שלא צבר תקופת אכשרה כמבוטח, הוא יקבל רק קצבת שארים מלאה. לאחר השלמת תקופת האכשרה כמבוטח, יקבל קצבת זקנה מלאה ומחצית מקצבת השארים.
- עקרת בית שהתאלמנה ומקבלת קצבת זקנה – אמנם לא זכאית, כאמור לעיל למחצית קצבת שארים בנוסף לקצבת הזקנה, אבל יכולה לבחור את הגבוהה ביניהן.
- בני זוג לא מבוטחים בגלל גיל עליה לארץ – אם אחד מהם נפטר, כשעלו לארץ מעל גיל 62 לגבר ומעל גיל פרישה לנשים, ימשיכו לקבל תשלום גמלת זקנה מיוחדת, או שיקבלו גמלת שארים מיוחדת.
- גבר שעלה לארץ לאחר גיל 62 – אם הוא נפטר, האלמנה זכאית, כמובן בהתאם לתנאים, לגמלת שארים מיוחדת אם לא הגיעה לגיל הפרישה. לאחר גיל הפרישה היא כבר תקבל את קצבת הזקנה, שהפעם תחליף את גמלת השארים המיוחדת.
- הורה לילד יתום – מי שמקבל קצבת זקנה, וגם מחצית קצבת שארים, והוא גם הורה לילד יתום, יוכל לקבל תוספת עבור הילד. את התוספת הוא יקבל גם בקצבת הזקנה וגם בקצבת השארים.
גורמים שיכולים לסייע
אם נתקלתם בבעיה בעניין, תמיד תוכלו לפנות למוסד לביטוח הלאומי, שזמין גם באתר האינטרנט שלו, וגם דרך הטלפון. ישנו שירות ייעוץ לאזרח הוותיק, שגם הוא דרך הביטוח הלאומי בעצם, וזמין באתר ובטלפון. ניתן לפנות לגמלת סיעוד דרך פנייה מקוונת במייל, וגם למוקד לאזרחים ותיקים באתר האינטרנט או בטלפון.
שאלות נפוצות
מה המקור בחוק לתשלום קצבת זקנה ושארים?
חוק הביטוח הלאומי בסעיף 261, אומר כך: " זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246(א) כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת." לאחר מכן הוא מפרט גם לגבי המקרים האחרים, האמורים לעיל.
איך מגישים את הבקשה לקצבת זקנה ושארים?
ההליך מורכב ממספר שלבים, תחילה יש למלא טופס תביעה רשמי, הנמצא באתר המוסד לביטוח לאומי. לטופס התביעה, או הבקשה, יש לצרף מספר מסמכים המפורטים בו, כגון תלוש שכר אחרון, ואישור על צמצום היקף משרה ככל שיש. בנוס, יש לצרף ייפוי כוח, אם לא אתם מגישי הבקשה, וכמובן כל מידע רפואי שיכול להיות רלוונטי בצורה כלשהי.
למה צריך עורך דין?
עורך דין שמבין את ההליך, ידע לסייע לכם כבר מרגע איסוף המסמכים יחד עם הבקשה, ועוד לפני כן, ידע להגיד לכם אם אתם זכאים בכלל או שלא, וחבל על הזמן. עורך דין כזה יחסוך לכם זמן, כסף והרבה עגמת נפש.
איך בוחרים עורך דין מתאים?
בסוף, אם תשאלו חברים או בני משפחה, כמעט בטוח שתמצאו מישהו שהיה לו סיפור דומה בעבר, או שמכיר מישהו עם סיפור דומה. זו בדיוק הדרך למצוא עורכי דין בעלי ניסיון בתחום, מקצועיים, ובעיקר אמינים.
להסבר מלא על ההליך מול המוסד לביטוח לאומי: תביעות מול המוסד לביטוח לאומי.
