תביעה על רשלנות רפואית היא הליך מורכב וקשה. משום כך, כאשר התביעה הזאת נדחית, יש נטייה פשוט לוותר ולהמשיך הלאה, במחשבה שהקרב אבוד. לפעמים ישנם מטופלים שחשים שנעשה להם עוול כפול – פעם אחת על ידי המערכת הרפואית, ופעם שנייה על ידי המערכת המשפטית. אולם, חשוב להבין שדחיית התביעה בערכאה ראשונה היא לא בהכרח סוף פסוק. אם התביעה שלכם בעילת רשלנות רפואית נדחתה, זה לא אומר שהקרב אבוד. במאמר זה תדעו כיצד להילחם על הזכויות שלכם.
דחייה על הסף מול דחייה לגופו של עניין
כדי להחליט כיצד לפעול, הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא להבין מדוע התביעה נדחתה. באופן כללי, ניתן לחלק את הדחיות לשני סוגים עיקריים: דחייה על הסף ודחייה מהותית.
דחייה על הסף (דחייה פרוצדורלית)
במצב זה, בית המשפט כלל לא דן בשאלה המהותית (האם הייתה רשלנות או לא), אלא דחה את התביעה מטעמים טכניים-משפטיים. הסיבות הנפוצות ביותר לדחייה על הסף הן התיישנות או היעדר חוות דעת רפואית. החוק קובע כי תביעת רשלנות רפואית יש להגיש תוך 7 שנים מיום האירוע או מיום גילוי הנזק. אם התביעה הוגשה באיחור, היא תידחה על הסף. במקרה של קטין, הוא יכול להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25.
סיבה נפוצה נוספת היא אי-צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה. התקנות מחייבות כל תובע ברשלנות רפואית לתמוך את טענותיו בחוות דעת של מומחה רפואי מאותו התחום. ללא חוות דעת כזו, התביעה נחשבת כחסרת בסיס וניתן לדחותה על הסף.
דחייה לגופו של עניין (דחייה מהותית)
מצב שבו בית המשפט בחן את הראיות, שמע את העדים והמומחים מטעם שני הצדדים, ובסופו של דבר קבע כי התובע לא הצליח להוכיח את תביעתו. כדי שתביעת רשלנות תתקבל, על התובע להוכיח ארבעה יסודות מצטברים: קיומה של חובת זהירות מצד הרופא, הפרה של אותה חובה (כלומר, הרופא סטה מ"מבחן הרופא הסביר"), גרימת נזק למטופל, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק.
דחייה מהותית משמעותה שהתובע נכשל בהוכחת אחד מארבעת היסודות הללו. למשל, בית המשפט עשוי להשתכנע שהרופא אכן פעל באופן סביר ומקצועי, או שלמרות שהייתה התרשלות, הנזק היה נגרם בכל מקרה (כלומר, לא הוכח קשר סיבתי).
מהן אפשרויות הפעולה לאחר דחיית התביעה? הדבר תלוי באופן קריטי בסיבת הדחייה.
הגשת ערעור
הדרך המרכזית להתמודד עם פסק דין שדוחה את התביעה היא הגשת ערעור לערכאה גבוהה יותר. יש להגיש את הערעור לרוב בתוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין.
חשוב להבחין בין ערעור בזכות, שהוא זכות אוטומטית הניתנת על פסק דין של ערכאה ראשונה (למשל, תביעה שהחלה בבית המשפט המחוזי, ניתן לערער עליה בזכות לבית המשפט העליון), לבין ערעור ברשות. ערעור ברשות דורש קבלת "רשות" מבית המשפט, והוא רלוונטי לרוב כאשר מדובר ב"גלגול שני" של התיק (למשל, תיק שהתחיל בשלום, עורער למחוזי, וכעת מבקשים לערער לעליון). רשות כזו תינתן רק אם המקרה מעלה שאלה משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים.
|
💡חשוב מאוד לנהל ציפיות💡 ערכאת הערעור אינה "שומעת את התיק מחדש". ככלל, היא אינה מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה הקודמת (כגון קביעות מהימנות של עדים). תפקידה הוא לבחון אם נפלו טעויות משפטיות או פרוצדורליות חמורות בפסק הדין. כמו כן, כמעט ובלתי אפשרי להציג ראיות חדשות בשלב הערעור, אלא במקרים חריגים ובאישור מיוחד. |
תיקון כתב התביעה
במקרים מסוימים (אך נדירים מאוד), ניתן לבקש לתקן את כתב התביעה במהלך המשפט, עוד לפני מתן פסק הדין. דוגמה לכך היא מקרה בוסקילה נגד שירותי בריאות כללית, שם התובעים ביקשו, בשלב מתקדם של המשפט, לתקן את כתב התביעה ולהוסיף טענות רשלנות חדשות שהתגלו להם בעקבות חקירת המומחה.
בית המשפט העליון אישר זאת באופן חריג, בתנאים מסוימים ותוך תשלום הוצאות, מתוך הבנה שיש לאפשר בירור מלא של האמת. זוהי פרוצדורה מורכבת ונדירה, והיא אינה רלוונטית לאחר שכבר ניתן פסק דין סופי.
כיצד להתמודד עם דחייה מחברת הביטוח (לפני הגשת תביעה)?
רוב מוחלט של הדחיות שמטופלים נתקלים בהן אינן פסק דין של בית משפט. לרוב, מדובר במכתב דחייה שמתקבל מחברת הביטוח של בית החולים או הרופא, בשלב הטרום-משפטי. דחייה כזו היא צעד אסטרטגי של חברת הביטוח, והיא בשום אופן לא סוף פסוק. זוהי עמדת פתיחה במשא ומתן. הדרך להתמודד עם דחייה כזו היא לא באמצעות "ערעור" לחברת הביטוח, אלא באמצעות הצעד הבא והמתבקש: הגשת תביעה מסודרת לבית המשפט, מגובה בחוות דעת רפואית חזקה.
מדוע ליווי משפטי בערעור הוא קריטי?
אם ניהול תביעת רשלנות רפואית הוא מורכב, ניהול ערעור מורכב שבעתיים. הליך הערעור הוא הליך משפטי-טכני טהור. הוא אינו עוסק בכאב ובסבל שלכם, אלא בשאלות משפטיות יבשות: האם השופט פירש נכון את החוק? האם טעה בסדרי הדין? האם התעלם מראיה קריטית? ההליך כרוך בעלויות נוספות, כמו הפקדת עירבון להבטחת הוצאות הצד השני , והגשת מסמכים משפטיים סבוכים כמו עיקרי טיעון ותיקי מוצגים במועדים קבועים . ניסיון לנהל הליך כזה ללא עורך דין רשלנות רפואית מיומן, המכיר את הפרוצדורה המשפטית על בוריה, הוא כמעט בלתי אפשרי.
