האם נפצעתם או חליתם לפני שנים רבות מבלי לתבוע פיצוי מהביטוח הלאומי? האם קיבלתם דחייה על תביעה ישנה ואתם תוהים האם ניתן עדיין לעשות משהו? במאמר זה נסביר מתי יש התיישנות – תביעת נכות כללית בביטוח לאומי כדי שתדעו מהן זכויותיכם והאם ניתן עדיין לממש אותן על פי החוק.
מתי יש התיישנות בתביעת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי?
ההתיישנות בתביעות לביטוח לאומי היא סוגיה מורכבת שכדאי להבין לעומק על מנת לממש את זכויותיכם במקרה הצורך.
הכלל הבסיסי הוא שאין התיישנות על הגשת תביעה ישירות לביטוח לאומי, אלא רק על הגשת תביעה לבית הדין לעבודה לאחר דחייה של התביעה מצד המוסד לביטוח לאומי.
עם זאת, שיהוי בהגשה עלול לפגוע בסיכויי התביעה ובהיקף הקצבה שניתן יהיה לקבל במסגרתה.
מהי התיישנות ומה ההבדל בינה לבין שיהוי?
התיישנות היא הגדרת פרק זמן מוגדר בחוק שלאחריו לא ניתן כבר להגיש תביעה משפטית. התיישנות יוצרת מחסום משפטי שלא ניתן לעבור אותו.
שיהוי לעומת זאת, הוא מושג גמיש יותר שמשתנה ממקרה למקרה. שיהוי מתייחס לעיכוב בהגשת תביעה, אך אינו מונע לחלוטין את האפשרות להגיש אותה.
האם קיימת מגבלת זמן להגשת תביעת נכות כללית בביטוח לאומי?
הגשת תביעת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי, יכולה להתבצע החל מהגיעו של המבוטח לגיל 18 (גם צעירים בגילאי 16 עד 18 זכאים לכך במידה והעוסקו במעמד של "עובד קטין" בסמיכות לפגיעה בבריאותם שפגעה בכושר עבודתם), ועד שנה לכל המאוחר מהגעתו אל גיל הפרישה הקבוע בחוק.
כיום גיל הפרישה החוקי לגברים בישראל עומד על 67 שנים, ואילו לנשים – 62 – 65 כתלות בשנת הלידה של המבוטחת. בגיל זה, מבוטחים שפורשים מעבודתם, מתחילים לקבל לרוב קצבת אזרח ותיק (קצבת זיקנה) ואינם רשאים עוד לתבוע מהביטוח הלאומי גמלת נכות כללית.
במידה ומבוטח מגיש תביעת נכות כללית במהלך השנה שלאחר גיל פרישתו מעבודה, זכאותו לקבלת הקצבה הרטרואקטיבית, תהיה מותנית בכך שיוכיח כי עמד בתנאים המזכים בקצבה בתקופה של 90 ימים לפחות טרום הגעתו אל גיל הפרישה החוקי.
כיצד שיהוי בהגשת תביעת נכות כללית יכול לפגוע בזכויות המבוטח בכל זאת?
מבוטח שהגיש את תביעת הנכות הכללית שלו בעיכוב, לאחר חלון הזמן של 12 החודשים השמור לכך מהגיעו לגיל הפרישה, מסתכן בדחיית תביעתו בידי המוסד לביטוח לאומי.
גם מבוטחים בגיל העבודה, המשתהים בהגשת תביעות נכות כללית, מסתכנים בפגיעה בזכויותיהם, לאור מגבלת הזמן הקיימת לקבלת קצבאות נכות כללית באופן רטרואקטיבי.
הזכאות לתשלום קצבאות נכות כללית באופן רטרואקטיבי חלה על לא יותר מ- 12 חודשים טרום מועד הגשת התביעה. כך למשל, תביעת נכות כללית שהוגשה ב- 1 באוגוסט 2023 ואושרה, לא תזכה את התובע בתשלומי קצבאות רטרואקטיביים בגין התקופה שקדמה ל- 1 באוגוסט 2022, גם במידה והנכות המזכה בקצבת הנכות למעשה היתה קיימת עוד לפני כן.
מה קורה במקרה של שיהוי בהגשת תביעה לביטוח לאומי?
שיהוי בהגשת התביעה עלול לגרום לאחד משני תרחישים:
- דחיית התביעה עקב קושי לברר את נכונות העובדות.
- אישור התביעה ללא תשלום רטרואקטיבי על התקופה שבשיהוי.
כאמור, התיישנות חלה רק על הגשת תביעה לבית הדין לעבודה לאחר דחיית התביעה על ידי הביטוח הלאומי. במקרה כזה, יש פרק זמן מוגדר בחוק להגשת התביעה. אולם עדיין חיוני להגיש תביעות נכות כללית לביטוח לאומי בהקדם האפשרי, על מנת שלא להסתכן בדחיית התביעה מפאת הקושי בבירור העובדות הנוגעות אליה או באובדן חלקי של זכויות בגין התקופה שקדמה ל- 12 החודשים שטרום הגשת התביעה בפועל.
מה קורה במקרה של התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה?
על פי חוק הביטוח הלאומי, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בגין תביעת נכות כללית שהביטוח הלאומי דחה, בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים מיום קבלת ההודעה הרשמית על דחיית התביעה מהביטוח הלאומי.
זהו פרק זמן קצר יחסית שלאחריו לא ניתן יהיה כבר להגיש את התביעה לבית הדין לעבודה עקב התיישנות. עם זאת, במקרים חריגים בית הדין לעבודה יכול לאפשר הגשת התביעה גם לאחר 12 חודשים.
אז מתי יש התיישנות – תביעת נכות כללית בעצם?
כפי שראינו, בהגשת תביעות נכות כללית בביטוח לאומי, אין התיישנות על הגשת תביעות לביטוח לאומי עצמו, אולם שיהוי בהגשה לביטוח לאומי עלול לגרום לדחייה של התביעה או הפחתה בתגמולים.
בנוסף, חשוב לדעת כי קיימת התיישנות על הגשת עררים לבית הדין האזורי לעבודה לאחר דחייה של תביעות נכות כללית על ידי הביטוח הלאומי. תקופת ההתיישנות להגשת הערר בבית הדין לעבודה היא 12 חודשים מקבלת הודעת הביטוח הלאומי בדבר הדחייה.
יחד עם זאת, במקרים חריגים ניתן להגיש תביעה בבית הדין גם לאחר התיישנות. לשם כך יש להסתייע בשירותיו של עורך דין ביטוח לאומי מנוסה.
לסיכום
כפי שראיתם בסקירה זו, סוגיית ההתיישנות בביטוח לאומי היא מורכבת ויכולה להשפיע משמעותית על זכויותיכם כמבוטחים. על כן, חשוב להבין היטב מתי חלה התיישנות ומה המשמעות שלה, על מנת לפעול בזמן ולממש את מלוא זכויותיכם. הדבר נכון כאמור גם לעניין השיהוי בהגשת תביעות ביטוח לאומי.
במקרה של ספק או צורך בליווי משפטי, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ ממשרד עורכי דין מוביל בתחום תביעות ביטוח לאומי. משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מתמחה בייצוג מבוטחים מול המוסד לביטוח לאומי זה עשרות שנים ובעל ניסיון רב בהגשת תביעות וערעורים מול בתי הדין לעבודה.
לייעוץ ראשוני ללא עלות פנו כעת למשרדנו בטלפון או באמצעות אתר האינטרנט של המשרד, ונתאם עבורכם פגישת ייעוץ ראשונית ללא צורך בהתחייבות.
האם יש התיישנות על הגשת תביעת נכות כללית ישירות לביטוח הלאומי?
לא, אין התיישנות על הגשת תביעות ישירות לביטוח לאומי. יחד עם זאת, קיימת מגבלת זמן של עד שנה להגשת תביעות נכות כללית לאחר גיל הפרישה החוקי מעבודה, ובנוסף – מגבלה על קבלת קצבאות נכות רטרואקטיבית עבור יותר מ- 12 חודשים בגין התקופה שקדמה להגשת התביעה. אלו האופנים שבהם שיהוי בהגשת התביעה עלול להשפיע על סיכויי התביעה או גובה התגמולים לתובע.
מה יקרה אם מבוטח בגיל הפרישה חרג מחלון הזמן של 12 החודשים להגשת תביעת נכות כללית?
במצב זה סביר מאוד להניח שהביטוח הלאומי יידחה על הסף את תביעת המבוטח לקצבת נכות כללית, גם אם המבוטח יוכל להוכיח שעמד בתנאי הזכאות בתקופה של 90 ימים לפני צאתו לגמלאות. אולם מומלץ להתייעץ עם עורך דין נכות כללית במקרים הללו, על מנת לבחון את האפשרות לערער על ההחלטה בהינתן טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
מה מגבלת הזמן להגשת ערר לבית הדין האזורי לעבודה אחרי דחייה מהביטוח הלאומי?
יש להגיש את הערר לבית הדין האזורי לעבודה תוך 12 חודשים מקבלת ההודעה על הדחייה של תביעת הנכות הכללית בביטוח הלאומי, שכן לאחר מכן התביעה לבית הדין לעבודה תתיישן.
האם ניתן להאריך את תקופת 12 החודשים להגשת ערר לבית הדין האזורי לעבודה?
לא, לא ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות של 12 חודשים הקבועה בחוק להגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. זוהי תקופה קשיחה שאינה ניתנת להארכה, אלא במקרים חריגים ביותר שבהם בית הדין מוצא לנכון לאפשר זאת מטעמים של צדק והגינות. לפיכך, יש לפעול בתוך פרק הזמן הזה על מנת להגיש את הערעור ולא להחמיץ את המועד.
