תביעת נכות כללית בגין שיתוק בידיים וברגליים

שיתוק בידיים וברגליים הוא מצב מורכב שפוגע קשות ביכולת לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות ובעצמאות. בישראל קיימות זכויות סוציאליות לאנשים עם מוגבלויות, וביניהן האפשרות להגיש תביעה למימוש קצבאות נכות בביטוח הלאומי. מאמר זה יעסוק בתהליך הגשת תביעת נכות כללית בגין שיתוק בידיים וברגליים, הזכאות לאחוזי נכות ודרכי הסיוע השונות הזמינות למי שסובל משיתוק גפיים מסוג זה.

באילו נסיבות תוגש תביעת נכות כללית בגין שיתוק בידיים וברגליים?

שיתוק הידיים והרגליים הוא מצב בריאותי קשה שפוגע בתפקוד היומיומי. המצב מונע מן האדם לבצע פעולות בסיסיות כמו ניידות, עבודה וחיים עצמאיים. למרבה המזל, בישראל קיימות זכויות רפואיות ותמיכה למוגבלים. אחת מהן היא תביעת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי עבור שיתוק ידיים ורגליים. מאמר זה סוקר את תהליך הגשת התביעה וההטבות להן זכאי התובע במקרה של הכרה בנכות כתוצאה משיתוק ידיים ורגליים.

מהי קוודריפלגיה וכמה אחוזי נכות היא מקנה למגישי תביעת נכות כללית בגין שיתוק בידיים וברגליים?

שיתוק בידיים וברגליים, המכונה "קוודריפלגיה", מזכה באחוזי נכות גבוהים ביותר בהתאם לחומרת המצב. על פי תקנות הביטוח הלאומי משנת 1956 העוסקות בנפגעי עבודה, ניתן לקבוע למבוטח עם קוודריפלגיה בין 60 ל-100 אחוזי נכות. התקנות מפרטות שלוש דרגות חומרה לקוודריפלגיה:

• קלה – 60% נכות
• בינונית – 80% נכות
• חמורה – 100% נכות

תהליך הגשת תביעת נכות כללית בביטוח לאומי בגין שיתוק גפיים – השלבים העיקריים

תהליך הגשת תביעת נכות כללית בביטוח לאומי בגין שיתוק גפיים כולל מספר שלבים עיקריים:

איסוף מסמכים רפואיים המעידים על השיתוק

הצעד הראשון בתהליך הגשת התביעה הוא איסוף מסמכים רפואיים המעידים על השיתוק, סיבתו ומידת השפעתו על התפקוד היום-יומי של המבוטח, כולל היכולת לעבוד ולהתפרנס. ניתן להשיג מסמכים אלה על ידי פנייה לקופת החולים לקבלת התיק הרפואי, או באמצעות בדיקה אצל רופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת מקצועית. המסמכים הרפואיים צריכים לתעד באופן מפורט את מצב השיתוק של המבוטח.

מילוי טופס תביעת הנכות של המוסד לביטוח לאומי

לאחר השגת המסמכים הרפואיים, השלב הבא הוא מילוי טופס תביעת הנכות של המוסד לביטוח לאומי באופן מפורט ככל האפשר. יש לתאר בהרחבה את מצב השיתוק, הגבלות התפקוד והשפעותיו על היכולת לעבוד ולתפקד. פירוט מלא בטופס התביעה חיוני על מנת לאפשר לביטוח הלאומי הבנה טובה יותר של מצבו של התובע לצורך קבלת החלטה מיטבית.

הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי בצירוף המסמכים הנלווים

לאחר מילוי טופס התביעה, יש להעבירו למוסד לביטוח לאומי בצירוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, באופן ישיר או באמצעות הדואר. המוסד לביטוח לאומי יבחן את החומר שהתקבל ורשאי לדרוש מסמכים רפואיים נוספים או הבהרות ככל שיידרש לצורך קבלת החלטה בתביעה. מסירת המידע הרפואי המלא כבר בשלב זה עשויה לייעל ולקצר את תהליך הטיפול בתביעה.

הופעה מול ועדה רפואית לקביעת דרגת הנכות

בחלק מהמקרים, לאחר שהתקבלו כל המסמכים הרפואיים הנדרשים, המבוטח יזומן בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. מטרת הזימון היא לקבוע את אחוזי הנכות שייקבעו למבוטח ואת רמת אי הכושר לעבוד כתוצאה מהשיתוק. על בסיס אחוזי הנכות ודרגת אי הכושר לעבודה, הביטוח הלאומי יחליט האם לאשר את התביעה ומהן הזכויות והקצבאות להן זכאי המבוטח.

קבלת החלטת הביטוח הלאומי בנוגע לתביעה

עם קבלת החלטת הביטוח הלאומי בנוגע לתביעה, אם אושרה התביעה, הזכאות לתשלום קצבה מתחילה 90 יום לאחר קביעת אחוזי נכות ודרגת אי כושר העבודה. אם התביעה נדחתה או שדרגת הנכות שנקבעה נמוכה מהצפוי, המבוטח רשאי לערער לוועדת ערעורים של המוסד לביטוח לאומי תוך 30 יום. מומלץ במקרה של דחיית התביעה או אי שביעות רצון מההחלטה להיעזר בעורך דין מומחה בתחום כדי להגן על הזכויות בהליך הערעור.

האם הגשת תביעת נכות כללית בגין שיתוק בידיים וברגליים מקנה גם קצבת ניידות?

במקרים מסוימים של שיתוק גפיים, ניתן לקבל גם אחוזי מוגבלות בניידות המזכים בהטבות ניידות שונות מהביטוח הלאומי.

במקרה של שיתוק מוחלט בשתי השוקיים ובשניים מתוך שלושת השרירים העיקריים ברגל אחת לפחות (שריר העכוז הגדול, שריר הירך הקדמי, שריר המותן כסל) מזכה ב-100% אחוזי מוגבלות בניידות. מצב זה של שיתוק כפול – הן בשוקיים והן בשרירים מרכזיים ברגל נוספת – גורם למוגבלות קשה ביותר ביכולת ההליכה והניידות. לכן רמת הנכות המירבית לעניין הטבות ושירותים ייעודיים למוגבלי ניידות היא 100% במקרה שכזה.

כך גם במקרים של שיתוק מלא של רגל אחת עם שיתוק בגפה השנייה, שיתוק מוחלט של שתי השוקיים, שיתוק חלקי הגורם להגבלה משמעותית בתנועת הרגל ועוד.

כמו כן, שיתוק ספסטי, אטקסיה או תנועות לא רצוניות ברמות חומרה שונות יכולים גם הם להקנות זכאות לאחוזי מוגבלות בניידות.

הזכאות מותנית בכך שהאירוע שגרם לשיתוק התרחש לפחות 6 חודשים לפני הגשת הבקשה לבדיקה.

מה משך הטיפול בתביעת נכות כללית בגין שיתוק בידיים וברגליים במוסד לביטוח לאומי?

זמן הטיפול בתביעת נכות כללית עקב שיתוק ידיים ורגליים בביטוח לאומי יכול להשתנות בין מקרים שונים, אך הממוצע הוא מספר חודשים עד לקבלת החלטה סופית בנוגע לתביעה. התהליך כולל הגשת מסמכים, בדיקות וועדות ולכן אורך מספר חודשים בממוצע עד שהמוסד לביטוח לאומי מאשר או דוחה את התביעה.

האם יש אופציה להגיש ערעור על החלטות הביטוח הלאומי בתביעת נכות כללית בגין שיתוק בידיים וברגליים?

מבוטח המגיש תביעת נכות כללית בגין שיתוק גפיים, רשאי לערער על ההחלטה שקיבל המוסד לביטוח לאומי בעניינו. הערעור יוגש בכתב תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה, וניתן לצרף אליו תיעוד רפואי נוסף לפי הצורך. זכות זו שמורה למבוטח במקרה שהתביעה נדחתה או שנקבעו לו אחוזי נכות שאינם עונים לציפיותיו.

אילו שירותי סיוע ותמיכה מגיעים למי שהוכר כבעל נכות בתביעת נכות כללית בגין שיתוק בידיים וברגליים?

בנוסף לתביעת נכות כללית בביטוח לאומי, אנשים עם שיתוק גפיים זכאים לשירותי תמיכה וסיוע נוספים. בהתאם לרמת הנכות והמוגבלות בניידות שנקבעה להם, הם יכולים לקבל קצבת ניידות ושירותי תחבורה מותאמים מביטוח לאומי וגורמים נוספים. מטרת השירותים הללו היא לספק מענה לקשיים ולאתגרים היומיומיים עמם מתמודדים אנשים עם שיתוק בגפיים.

לסיכום

שיתוק ידיים ורגליים הוא מצב מורכב שמשפיע באופן משמעותי על היכולת לתפקד ולנהל חיים עצמאיים. למרבה המזל, קיימות בישראל זכויות ביטוח לאומי התומכות באנשים עם מוגבלויות, ובכללן אפשרות להגיש תביעת נכות כללית שמזכה בקצבאות ושירותים. התהליך מחייב איסוף מסמכים רפואיים, מילוי בקשות ועמידה בפני ועדות רפואיות. בתהליך זה, ליווי משפטי נחוץ כדי להביא לאישור מיטבי של התביעה.

אם אתם או מישהו קרוב אליכם חי עם שיתוק ידיים ורגליים, מומלץ לפנות היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש ולגלות מה היקף זכאותכם לפיצויים והטבות בביטוח לאומי.