במקומות עבודה רבים בישראל, עובדים נחשפים לחומרים מסוכנים כחלק מעבודתם השגרתית. חשיפה זו עלולה להוביל לפגיעות בריאותיות משמעותיות, הן מיידיות והן ארוכות טווח. פגיעות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה נחשבות לתאונות עבודה או מחלות מקצוע, המזכות את הנפגעים בזכויות מיוחדות. במאמר זה נסקור את המקרים המיוחדים של פגיעות אלו ואת הזכויות המגיעות לעובדים שנפגעו.
סוגי חומרים מסוכנים הנפוצים במקומות עבודה בישראל
חומרים מסוכנים נמצאים במגוון ענפי תעשייה ומקומות עבודה. בין החומרים הנפוצים ביותר ניתן למנות חומרים כימיים כגון ממסים אורגניים, חומצות, בסיסים, דבקים וצבעים. תעשיות כמו בנייה, חקלאות, תעשייה כימית ותעשיית האלקטרוניקה הן רק חלק מהענפים בהם קיימת חשיפה משמעותית לחומרים מסוכנים. פגיעות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה יכולות להתבטא בתסמינים שונים, החל מגירויים קלים בעור או בדרכי הנשימה ועד למחלות כרוניות קשות כגון סרטן או מחלות ריאה.
הגדרת פגיעה מחומרים מסוכנים כתאונת עבודה
על פי חוק הביטוח הלאומי, פגיעות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה יכולות להיות מוכרות בשתי דרכים עיקריות: כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע. תאונת עבודה מוגדרת כאירוע פתאומי שהתרחש במהלך העבודה ועקב העבודה, כגון שפיכת חומר מסוכן שגרם לכוויה. לעומת זאת, מחלת מקצוע מתפתחת בדרך כלל לאורך זמן כתוצאה מחשיפה מתמשכת, כמו למשל מחלת ריאות הנגרמת עקב שאיפת אבק מזיק לאורך שנים.
זכויות עובדים שנפגעו מחשיפה לחומרים מסוכנים
עובדים שנפגעו עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה זכאים לשורה של זכויות וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. ראשית, הם זכאים לקבל דמי פגיעה במקום שכר עבודה לתקופה של עד 91 ימים. במקרים של נכות צמיתה כתוצאה מהפגיעה, הם עשויים להיות זכאים למענק חד-פעמי (עבור נכות בשיעור של 9%-19%) או לקצבה חודשית (עבור נכות מעל 20%). כמו כן, נפגעי עבודה זכאים לטיפולים רפואיים, שיקום מקצועי והחזר הוצאות נסיעה לטיפולים.
תהליך הגשת תביעה להכרה בפגיעה מחומרים מסוכנים
תהליך ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה מתחיל בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. על העובד להגיש את התביעה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה או מהמועד בו אובחנה המחלה. בתביעה יש לפרט את נסיבות הפגיעה, להציג מסמכים רפואיים המעידים על הקשר בין העבודה לפגיעה ולצרף חוות דעת מקצועית במידת הצורך. חשוב לציין כי במקרים של מחלות מקצוע, ההוכחה של הקשר הסיבתי בין החשיפה לחומרים המסוכנים לבין המחלה עשויה להיות מורכבת ולדרוש חוות דעת מומחה.
מקרים מיוחדים של פגיעות מחומרים מסוכנים
ישנם מקרים מיוחדים של פגיעות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה שדורשים התייחסות פרטנית. למשל, פגיעות עקב חשיפה לאסבסט עשויות להתגלות שנים רבות לאחר החשיפה הראשונית. במקרים אלו, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה מתחילה רק מרגע גילוי המחלה. מקרה מיוחד נוסף הוא חשיפה לחומרים רדיואקטיביים, שעשויה לגרום למחלות שיופיעו שנים לאחר החשיפה. גם במקרים של חשיפה לחומרים כימיים ספציפיים כמו בנזן, שקשורים להתפתחות של מחלות דם, קיימת התייחסות מיוחדת בחוק.
חומרים מסוכנים נפוצים והשפעתם הבריאותית
להלן מידע מרוכז על מספר חומרים מסוכנים נפוצים במקומות עבודה, ענפי התעשייה בהם הם שכיחים, ההשפעות הבריאותיות האפשריות שלהם ותקופות החביון האופייניות:
סוג החומר המסוכן | ענפי תעשייה נפוצים | השפעות בריאותיות אפשריות |
אסבסט | בנייה, תעשיית צנרת | סרטן ריאות, מזותליומה |
עופרת | תעשיית מתכות, צבעים | פגיעה במערכת העצבים, אנמיה |
ממסים אורגניים | תעשיית הדפוס, צבעים | פגיעה בכבד, במערכת העצבים |
חומרי הדברה | חקלאות | פגיעה במערכת העצבים, מחלות עור |
אבק סיליקה | כרייה, עיבוד אבן | סיליקוזיס, מחלות ריאה אחרות |
חובת המעסיק למניעת פגיעות מחומרים מסוכנים
חוקי הבטיחות בעבודה מטילים על המעסיקים חובה לנקוט באמצעים למניעת פגיעות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה. על המעסיק לספק לעובדים ציוד מגן אישי מתאים, הדרכות בטיחות, בדיקות רפואיות תקופתיות וסביבת עבודה בטוחה. במקרים בהם המעסיק התרשל במילוי חובותיו, העובד עשוי להיות זכאי לפיצוי נוסף על זה המתקבל מהביטוח הלאומי, באמצעות תביעה אזרחית נגד המעסיק.
תפקידה של הוועדה הרפואית בהכרה בנכות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים
הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי היא הגוף המוסמך לקבוע את אחוזי הנכות של נפגעי עבודה, לרבות אלו שנפגעו עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה. הוועדה בוחנת את המסמכים הרפואיים, את תנאי העבודה ואת הקשר הסיבתי בין החשיפה לחומרים המסוכנים לבין הפגיעה. במקרים של מחלות מקצוע מורכבות, הוועדה עשויה להיעזר במומחים חיצוניים. חשוב לציין כי ניתן לערער על החלטות הוועדה הרפואית בפני ועדה רפואית לעררים ולאחר מכן בפני בית הדין לעבודה.
מחלות מקצוע הקשורות לחשיפה לחומרים מסוכנים
ישנן מחלות מקצוע רבות הקשורות לחשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה. ביניהן ניתן למנות את מחלת האסבסטוזיס (הנגרמת מחשיפה לאסבסט), סיליקוזיס (הנגרמת מחשיפה לאבק סיליקה), מחלות עור תעסוקתיות, מחלות נשימה כרוניות ומחלות שונות בכבד ובכליות. חשוב לציין כי תקנות הביטוח הלאומי כוללות רשימה של מחלות מקצוע מוכרות, אך גם מחלות שאינן ברשימה עשויות להיות מוכרות כמחלות מקצוע אם הוכח קשר סיבתי בינן לבין העבודה.
לסיכום
פגיעות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה מציבות אתגרים ייחודיים בפני העובדים הנפגעים מהן. ההכרה בזכויות המגיעות לכם והתהליך להשגתן עשויים להיות מורכבים ולהצריך ידע משפטי מעמיק. לכן אם נפגעתם כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים במקום עבודתכם, אל תתמודדו עם המערכת לבד. צרו קשר עוד היום עם משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש, המתמחה בתחום תאונות העבודה ומימוש זכויות לבעלי מוגבלויות, כדי לקבל ייעוץ מקצועי וליווי בתהליך מיצוי זכויותיכם.
יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה או מהמועד בו אובחנה המחלה. במקרים מיוחדים כמו מחלות עם תקופת חביון ארוכה, התקופה נמדדת מרגע גילוי המחלה. חשוב לציין כי איחור בהגשת התביעה עלול לפגוע בזכויותיכם, לכן מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר. במקרים חריגים, ניתן להגיש בקשה להארכת מועד, אך הדבר נתון לשיקול דעתו של המוסד לביטוח לאומי ומחייב נימוקים מיוחדים וראיות התומכות בבקשה.
כן, במקרים בהם המעסיק התרשל בחובתו לספק סביבת עבודה בטוחה, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגדו במקביל לקבלת קצבה מהביטוח הלאומי. התביעה תהיה על הנזק העודף שאינו מכוסה על ידי הביטוח הלאומי.
תאונת עבודה מתייחסת לאירוע פתאומי וחד-פעמי, בעוד מחלת מקצוע מתפתחת לאורך זמן כתוצאה מחשיפה מתמשכת. תהליך ההכרה במחלת מקצוע מורכב יותר ודורש הוכחת קשר סיבתי בין העבודה למחלה. בתאונת עבודה, נסיבות האירוע ברורות יחסית וקל יותר להוכיח את הקשר לעבודה, אך במחלות מקצוע, במיוחד אלו עם תקופת חביון ארוכה, נדרשת חוות דעת רפואית מומחה ותיעוד מקיף של תנאי העבודה והחשיפה לחומרים המסוכנים לאורך השנים.
העובדים זכאים לדמי פגיעה, טיפולים רפואיים, החזר הוצאות נסיעה לטיפולים, שיקום מקצועי, ובמקרים של נכות צמיתה – למענק חד-פעמי או לקצבה חודשית, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו.