התקף חרדה הוא אירוע מפחיד וקיצוני הכולל תחושות עזות של פחד, חוסר אוויר ותסמינים גופניים שליליים. התקפים אלה יכולים להתרחש בכל מצב, אך לעיתים הם נגרמים או מקושרים ללחצים במקום העבודה. מאמר זה בוחן את הקשר שיכול להיווצר בין התפתחות התקף חרדה לבין אירוע תעסוקתי, ואת המקרים בהם עשוי להיחשב אירוע של התקף חרדה תאונת עבודה על פי פסיקת בתי הדין לעבודה.
מה בין התקף חרדה תאונת עבודה ופיצויים מהמוסד לביטוח לאומי?
אם סבלתם מפגיעה נפשית בעקבות מקרים שקרו במקום העבודה שלכם, ייתכן שתוכלו לקבל הכרה מהמוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה הזכאים לקבל דמי פגיעה כפיצוי זמני על הפגיעה בכושר עבודתכם, קצבת נכות מעבודה או מענק נכות – אם פגיעת החרדה מנטרלת אתכם מלעבוד לאורך זמן וזכויות רפואיות נלוות.
יחד עם זאת, כדי שהכרה במקרה של התקף חרדה כתאונת עבודה תתאפשר, הנפגע נדרש להוכיח כי האירוע או האירועים שהובילו לפגיעתו הנפשית, קשורים בקשר סיבתי ישיר לעבודה עצמה. במידה ותצליחו להוכיח את הדבר, ייתכן שתוכלו להיות מוכרים במוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה הזכאים למגוון זכויות חיוניות על פי חוק הביטוח הלאומי.
חשיבות הוכחת הקשר בין התקף חרדה לבין אירוע חריג בעבודה
במקרים מסוימים, ניתן להכיר בנכות נפשית שנגרמה מתאונת עבודה כפגיעת עבודה, מה שמקנה לנפגע את מלוא הזכויות הרפואיות להן זכאים נפגעי עבודה. אולם, על מנת שזכויות אלה ימומשו במקרה של נכות נפשית, על הנפגע להוכיח כי הנכות נגרמה כתוצאה מאירוע חריג שהתרחש במהלך העבודה, וכן להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין אותו אירוע לבין התקף החרדה שהוא חווה. רק במידה ויצליח להוכיח זאת, תהיה לנפגע האפשרות לממש את מלוא הזכויות הרפואיות הניתנות לנפגעי עבודה.
המקרים בהם עשוי להיחשב אירוע של התקף חרדה תאונת עבודה על פי פסיקת בתי הדין לעבודה
בשנים האחרונות, בתי הדין לעבודה הכירו בקשר הסיבתי שעשוי להתקיים בין תאונות עבודה או אירועים קשים במהלך העבודה, לבין התפתחות התקפי חרדה. בעולם התעסוקה המודרני, מצבי לחץ וחרדה הם נפוצים. ואכן, במקרים מסוימים ניתן להראות כי התקף החרדה נבע ישירות מאירוע במסגרת העבודה. בנסיבות אלה, בית הדין עשוי לקבוע כי מדובר בתאונת עבודה.
באילו נסיבות התקף חרדה לא בהכרח יוכר כפגיעת עבודה?
נכות נפשית שנגרמה בשל אופי העיסוק של העובד ובעקבות אירועים הנכללים בשגרת העבודה שלו, או לחץ נפשי מצטבר לו העובד חשוף באופן מתמשך וקבוע כחלק מהעסקתו – לא תוכר בתור פגיעת עבודה.
גם עובד שלקה בהתקף חרדה עקב לחצים מתמשכים אליהם היה חשוף בנסיבות שלא נחשבות כחריגות בעבודתו, ובכלל זה גם לחץ כלכלי, לא יוכר במרבית המקרים בתור נפגע עבודה. זאת משום שמדובר בנסיבות שאותן ניתן לצפות מראש בדרך כלל.
זאת בשונה מנכות נפשית שמקורה באירוע יוצא דופן בעבודה כגון תאונת עבודה, העשויה להיות מוכרת בחזקת פגיעת עבודה.
התהליך להכרה במקרה של התקף חרדה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי
כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בנפגעי חרדה כבעלי נכות נפשית מעבודה ויפצה אותם בהתאם, יש לבצע את הפעולות שלהלן:
- דיווח למעסיק:
יש לדווח למעסיק על האירוע החריג ועל השפעתו על מצבכם הנפשי. בהמשך לכך, עליכם להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולצרף אליה חוות דעת פסיכיאטרית המאשרת את הקשר בין האירוע בעבודה לבין הנכות הנפשית. לבסוף, תידרשו לעבור בדיקה בוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי שתקבע האם אכן מדובר בנכות הנובעת מפגיעת עבודה.
- פנייה לסיוע נפשי מקצועי:
במקרה של פגיעה נפשית כתוצאה מעבודה, חשוב לפנות ללא דיחוי לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש – פסיכולוג, פסיכיאטר או מרכז טיפולי המפעיל יחידה לנפגעי עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי. יתרונה של פנייה למסגרת האחרונה הוא שהרישום בתיק הרפואי בדבר הטיפול ישמש מסמך תומך בהמשך בעת הגשת התביעה לביטוח הלאומי. כלומר, כדאי להיעזר בגורם מקצועי שקשור למוסד לביטוח לאומי.
- בקשת טופס בל 250 מהמעביד:
כדי לקבל טיפול רפואי כנפגע עבודה, עליכם לבקש ממעסיקכם את טופס בל 250 – הפניה לקבלת טיפול רפואי עבור נפגעי עבודה. טופס זה יאפשר לכם להוציא מקופת החולים "תעודה ראשונית לנפגע תאונת עבודה". בנוסף, עליכם להגיש למוסד לביטוח לאומי "הודעה על פגיעה בעבודה" – טופס תביעה חיוני למימוש זכויותיכם כבעלי נכות נפשית מתאונת עבודה. חשוב למלא אותו במדויק ומומלץ לעשות זאת בסיוע פסיכיאטר או עורך דין המתמחה בתחום.
- התייעצות עם עורך דין המלווה תביעות נכות נפשית מעבודה במוסד לביטוח לאומי:
ישנם עורכי דין המתמחים במימוש זכויות של נפגעי עבודה נגד המוסד לביטוח לאומי לאחר תאונת עבודה. לעורכי דין אלה יש ניסיון רב בהתנהלות מול הוועדה הרפואית ומול המוסד לביטוח לאומי. ניסיון זה חיוני על מנת לשפר את הסיכויים של הנפגע לקבל פיצוי כספי הולם ולתמוך במימוש מלא של זכויותיו הרפואיות.
- השגת חוות דעת מקצועית מפסיכיאטר:
פסיכיאטר הוא הגורם המקצועי המוסמך לאמוד את מצבכם הנפשי ואת שיעור הנכות שנגרמה לכם. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי היא שקובעת בסופו של דבר את אחוזי הנכות שיוכרו לנפגע עבודה – הן על פי בדיקות הרופאים מטעמה והן בהתבסס על המסמכים שהנפגע ממציא. לכן, אם ברצונכם לממש את זכויותיכם כנפגעי עבודה עם נכות נפשית, עליכם להגיש לוועדה חוות דעת פסיכיאטרית מקצועית התומכת בטענה שנגרם לכם נזק נפשי בעקבות העבודה.
- הגשת תביעת נכות מעבודה בגין פגיעה נפשית בעבודה:
עובד שאינו מסוגל עוד לחזור לעבודתו על רקע פגיעת חרדה, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע, רשאי להגיש תביעת נכות מעבודה לביטוח הלאומי לטובת קביעת דרגת נכות נפשית וקבלת גמלת נכות מעבודה או מענק נכות חד פעמי – על פי אחוז הנכות שיוכר לו.
מה חשיבות הליווי המשפטי המקצועי למימוש הזכויות לעובד שלקה בהתקף חרדה בעקבות עבודתו?
לליווי המשפטי המקצועי חשיבות רבה במימוש זכויותיו של עובד שלקה בהתקף חרדה עקב עבודתו, ממספר סיבות:
סיוע בהליכים
עו"ד מסייע בהגשת התביעה לבית הדין לעבודה או לערכאות משפטיות אחרות, אוסף מסמכים וראיות, מייצג בדיונים וכד'.
מו"מ ויישוב סכסוכים
עו"ד יכול לנהל משא ומתן עם המעסיק לפני ובמהלך ההליכים המשפטיים במטרה להגיע להסדר או פשרה, במסגרת תביעת פיצויים המוגשת בשל התרשלות המעסיק כלפי העובד.
מזעור הלחץ על העובד
ניהול התהליך המשפטי ע"י גורם מקצועי מאפשר לעובד להתמקד בהחלמתו במקום בטיפול הבירוקרטי.
מכל הטעמים הללו, מומלץ לעובד להיעזר בליווי עו"ד מקצועי ומנוסה בתחום זה שייצג את עניינו מול כל הגורמים הרלוונטיים.
לסיכום
התקף חרדה המתרחש במהלך העבודה או עקב העבודה, עשוי בנסיבות מסוימות להיחשב כתאונת עבודה. בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות בפסיקת בתי הדין לעבודה המכירה בקשר האפשרי שבין אירוע תעסוקתי להתפרצות התקף חרדה.
על כן, עובד שחווה התקף חרדה בעקבות מקרה במהלך עבודתו, מומלץ כי יפנה לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בתחום דיני העבודה והנזיקין. הליווי המקצועי יסייע בידי העובד לממש את זכויותיו מול הרשויות והמעסיק, ולטפל באופן מיטבי בהשלכות של התקף החרדה.
לתיאום ייעוץ ראשוני ללא התחייבות תוכלו ליצור קשר כעת עם משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש המתמחה במימוש זכויות לנפגעי עבודה על רקע נפשי.
מהו התקף חרדה?
התקפי חרדה הם אירועים נפוצים שיכולים לקרות לכל אחד, בכל מקום וזמן. במהלך התקף חרדה, אדם עלול לחוש פחד או חרדה קיצוניים, יחד עם תסמינים גופניים בולטים. לעיתים התחושה היא של התקרבות התקף לב, למרות שבפועל מצב זה אינו מסוכן מבחינה רפואית.
מהם התסמינים האופייניים להתקף חרדה?
בין התסמינים האופייניים להתקף חרדה ניתן למנות תחושת פחד עזה המשתקת את הגוף, רעד, הזעה, דופק מואץ, קושי בנשימה או תחושת מחנק, כאבים בחזה, תחושת נימול בגפיים, צמרמורות, חוסר מיקוד, בחילות, תחושה של אובדן שפיות ואף פחד מוות. מדובר בהתקף מפחיד וקיצוני הפוגע בתפקוד וביציבות.
האם הביטוח הלאומי מכיר בהתקף חרדה כתאונת עבודה?
בנסיבות מסוימות, התקף חרדה שהתרחש בזמן העבודה או כתוצאה ממנה, עשוי להיחשב כתאונת עבודה.
האם כדי שהתקף חרדה יוכר כתאונת עבודה הוא חייב להוות תוצר של אירוע חריג וחד פעמי בעבודה?
לא. אין הכרח כי אירוע חריג בעבודה המזכה בהכרה כפגיעת עבודה יהיה בהכרח אירוע נקודתי ומבודד. למעשה, גם אירועים חוזרים שמתרחשים בתדירות של מספר שבועות או חודשים, עשויים להיחשב כאירועים חריגים בעבודתו של אדם מסוים – בהתאם לעוצמה, התדירות ומידת ההשפעה על העובד. היינו קביעת חריגותו של האירוע תלויה בנסיבותיו העובד הספציפי ובהשפעתן האישית עליו.
