- שחם 1, פתח תקווה | בסר סיטי, בניין C, קומה 22
- שעות הפעילות: א'-ה' 08:00-20:00 I יום ו' 08:00-14:00
התהליך לקביעת זכאות לקצבת נכות כללית מחולק לשני מבחנים. המבחן הראשון הוא קביעת שיעור ה"נכות הרפואית". בשלב זה, אתם מוזמנים לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. תפקידה של הוועדה הוא לבחון את כלל הליקויים הרפואיים מהם אתם סובלים, ולקבוע לכל אחד מהם אחוז נכות, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי. כדי לעבור לשלב הבא, עליכם לקבל נכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות, או 40% במקרים מסוימים שבהם ליקוי אחד הוא בשיעור של 25% לפחות.
המבחן השני הוא קביעת "דרגת אי כושר": גם אם עברתם את הרף הרפואי, פקיד תביעות של הביטוח הלאומי יבחן באיזו מידה הנכות הרפואית שלכם אכן משפיעה על יכולתכם לעבוד ולהשתכר. בחינה זו לוקחת בחשבון את גילכם, השכלתכם וניסיונכם התעסוקתי. רק אם ייקבע כי איבדתם לפחות 50% מכושר ההשתכרות שלכם, תמצאו זכאים לקצבה. גובה הקצבה עצמו תלוי בדרגת אי הכושר שתיקבע לכם (60%, 65%, 74% או 100%).
זוהי אחת הנקודות המבלבלות והחשובות ביותר בהליך. "נכות רפואית" היא קביעה טכנית-רפואית. הוועדה הרפואית בוחנת את הליקויים שלכם (למשל, בעיות גב, מחלת לב, קשיים נפשיים) ונותנת להם ציון באחוזים לפי ספר התקנות. זהו למעשה תרגום של הבעיות הרפואיות שלכם למספר. "דרגת אי כושר", לעומת זאת, היא קביעה תפקודית-כלכלית. היא עונה על השאלה: "כיצד הנכות הרפואית שנקבעה לך משפיעה בפועל על היכולת שלך לעבוד ולהתפרנס?". שני אנשים יכולים לקבל 70% נכות רפואית, אך האחד, פועל בניין, יקבל 100% דרגת אי כושר, בעוד שהשני, עובד משרד, עשוי לקבל דרגת אי כושר נמוכה יותר, בטענה שהוא עדיין יכול לבצע את עבודתו. קצבת הנכות החודשית משולמת על פי דרגת אי הכושר, ולא על פי אחוז הנכות הרפואית.
התביעה נדחתה מכיוון שלא עמדתם ברף המינימלי הנדרש כדי שהמוסד לביטוח לאומי יבחן בכלל את כושר העבודה שלכם. החוק קובע תנאי סף ברור: כדי שהתביעה תמשיך לשלב של בחינת אי הכושר, עליכם לקבל מהוועדה הרפואית נכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות. ישנו חריג לעקרות בית ולמקרים מסוימים שבהם ליקוי אחד הוא משמעותי, המאפשר לעבור את הסף עם 40% נכות. מכיוון שנקבעה לכם נכות רפואית בשיעור 55%, שלא עומדת בתנאי הסף, התביעה נדחית באופן אוטומטי, עוד לפני שהגיעו לדון בשאלה האם אתם מסוגלים לעבוד או לא. במצב כזה, הפעולה הנכונה היא להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית במטרה להעלות את אחוז הנכות הרפואית מעל לרף הנדרש.
לא בהכרח. העובדה שאתם עובדים ומגלים יוזמה אינה פוסלת אוטומטית את זכאותכם, ואף להיפך, היא יכולה להמחיש את הקשיים שלכם. המוסד לביטוח לאומי קובע תקרות הכנסה ("הסכום המזכה"). אם הכנסתכם מעבודה נמוכה מתקרה זו, אתם עדיין עשויים להיות זכאים לקצבת נכות, מלאה או חלקית. למעשה, העובדה שאתם עובדים באופן חלקי בלבד, יכולה לשמש כהוכחה לכך שמצבכם הרפואי אכן אינו מאפשר לכם לעבוד במשרה מלאה ולמצות את כושר השתכרותכם. חשוב להציג את הדברים בצורה נכונה בפני פקיד התביעות: להסביר מדוע אינכם מסוגלים להגדיל את היקף המשרה, מהם הקשיים שאתם חווים בעבודה, וכיצד הנכות מגבילה אתכם.
אפשרויות הערעור תלויות בשלב שבו התביעה נדחתה. אם התביעה נדחתה בשלב הראשון, בגלל שאחוז הנכות הרפואית היה נמוך מדי, יש להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים. זוהי ועדה רפואית בהרכב בכיר יותר שתבחן אתכם מחדש. אם התביעה עברה את השלב הרפואי אך נדחתה בשלב השני, כלומר נקבעה לכם דרגת אי כושר נמוכה מדי, יש להגיש ערר לוועדת עררים (אי כושר), שבה יושבים גם נציגי ציבור. ועדה זו בוחנת מחדש את כלל הנסיבות – הרפואיות, התעסוקתיות והאישיות. אם גם ועדות הערר דוחות את התביעה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, אך יש לזכור שהערעור לבית הדין מוגבל לטעויות משפטיות שנפלו בהחלטת הוועדה, ולא מאפשר דיון מחודש בקביעות הרפואיות עצמן.
