פיצויים בגין נזקי גוף: מדריך להבנת הזכויות שלכם

פיצויים בגין נזקי גוף (לרבות פגיעות הנחשבות כפגיעות נפשיות) ניתנים לנפגעים בכל מיני תרחישים ומצבים. כאשר אדם סובל מנזק גופני, עומדת לו הזכות לתבוע פיצוי כספי שיסייע לו להתמודד עם ההוצאות הרפואיות, אובדן ההכנסה והסבל שנגרם לו. עם זאת, יש הבדל רב בין מצב שבו אדם נפגע בתאונת דרכים, שהרי אז הוא מפוצה בהתאם לעקרונות של חוק הפיצויים לנפגעים בתאונות דרכים, ומנגד אם הוא מפוצה בהתאם לעקרונות של עוולת הרשלנות. 

פיצויים בגין נזקי גוף: המסלול של תאונות דרכים

בישראל, תביעות נזקי גוף הנובעות מתאונות דרכים מתנהלות תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (הפלת"ד). מטרת החוק היא להעניק לנפגעים שקט נפשי ויכולת להשתקם במהירות, ולכן הוא קובע עיקרון מהפכני של "אחריות מוחלטת". משמעות הדבר היא שכל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מחברת ביטוח החובה, ללא כל קשר לשאלת האשמה בגרימת התאונה. גם נהג שגרם לתאונה באשמתו זכאי לפיצוי, כל עוד אינו נכלל בחריגים המעטים הקבועים בחוק. לכן כל רכב בישראל מחויב בביטוח חובה.

מנגד, דבר נוסף שחשוב לדעת לגבי נזקי גוף בתאונות דרכים, הוא עיקרון ייחוד העילה. העיקרון קובע כי נפגע תאונת דרכים אינו יכול להגיש תביעת נזיקין רגילה (לפי פקודת הנזיקין) כנגד הנהג הפוגע בגין הפגיעות הגופניות שספג.  במילים אחרות, החוק "מייחד" את עילת התביעה למסלול הספציפי של חוק הפיצויים.

כך קבע המחוקק טרייד אוף מסוים: הנפגע מוותר על האפשרות לתבוע בעילת רשלנות (שבה הפיצוי אינו מוגבל בתקרות מסוימות), ובתמורה מקבל זכות כמעט מוחלטת לפיצוי ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה. 

הגדרת "נזק גוף" בחוק הפיצויים לתאונות דרכים רחבה וכוללת לא רק פגיעה גופנית, נפשית או שכלית, אלא באופן ייחודי גם פגיעה בהתקן שהיה מחובר לגוף ונדרש לתפקודו, כמו משקפי ראיה, מכשיר שמיעה או קוצב לב. התביעה מוגשת כנגד חברת הביטוח של הרכב בו שהה הנפגע (אם היה נהג או נוסע), או כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע (במקרה של הולך רגל).

בתאונות דרכים כל הנושא של ניהול תביעה הינו מובנה יותר, כאשר יש מגבלה על הפיצויים שאפשר לקבל, מגבלה על הפסד השתכרות, ואף מגבלה על שכר הטרחה אותו רשאי לגבות עורך דין.

תביעת נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין

כאשר נזק הגוף נגרם מכל אירוע שאינו תאונת דרכים, כלומר כל נזק שלא מעורב בו רכב מנועי, התביעה מתנהלת לפי פקודת הנזיקין (פקודת הנזיקין מכילה מספר עוולות אפשריות, אולם נתמקד בעוולת הרשלנות, שהיא המרכזית והרווחת ביותר).

בניגוד למסלול של תאונות דרכים, כאן אין אחריות מוחלטת, ועל הנפגע (התובע) מוטל הנטל להוכיח שלושה תנאים מצטברים כדי לזכות בפיצוי:

1. הוכחת רשלנות: יש להוכיח שהגורם הנתבע (למשל, בעל עסק, רשות מקומית או רופא) הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ולא פעל כפי שגורם "סביר" אחר היה פועל באותן נסיבות. הסטנדרטים למהי התרשלות, משתנים ממקרה למקרה, מה שמקשה לקבוע במדויק מתי יהיה מדובר ברשלנות ומתי לאו.
2. הוכחת נזק: על התובע להוכיח באמצעות תיעוד רפואי מפורט את עצם קיומו של נזק גופני או נפשי, וכיצד נזק זה משפיע על תפקודו היומיומי ועל יכולתו להשתכר.
3. הוכחת קשר סיבתי: יש להוכיח קשר ישיר של סיבה ותוצאה בין הרשלנות של הנתבע לבין הנזק שנגרם לתובע.

הבדלים מרכזיים בגובה הפיצוי וניהול התביעה

השוני בין שני המסלולים המשפטיים אינו מסתכם רק בשאלת האשמה, אלא משפיע באופן ישיר על אופן ניהול התיק ועל גובה הפיצוי הפוטנציאלי. להלן טבלה מסכמת של ההבדלים בין תביעה מכוח עוולת הרשלנות לבין תביעה בנזיקין.

אנו רואים שאמנם בתביעה מכוח עוולת הרשלנות יש אפשרות לפיצויים גדולים יותר, אולם הוכחת התביעה קשה יותר, והסיכון לנתבע גדול יותר. היות ותאונות דרכים הן כה נפוצות, המחוקק חייב נהגים לעשות ביטוח חובה בחוק, וניסה לוודא שכל הנהגים יוכלו לפצות את הנפגע במקרה של פגיעה.

חשיבות הליווי המשפטי בדרך לקבלת הפיצוי

הדרך לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף, בין אם מדובר בתאונת דרכים ובין אם בתאונה אחרת, היא מורכבת, והיא דורשת הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה הרלוונטיים. ההבדלים בין המסלולים השונים מחייבים נקיטת אסטרטגיה משפטית שונה, וכל טעות עלולה לפגוע משמעותית בסיכויי התביעה ובגובה הפיצוי. פנייה לעורך דין המתמחה בנזקי גוף תבטיח כי התביעה תנוהל בצורה מקצועית, תוך איסוף כל הראיות הנדרשות, בניית טיעונים משפטיים מבוססים והתמודדות נכונה עם חברות הביטוח, במטרה להשיג עבורכם את הפיצוי המרבי המגיע לכם על פי דין.