בשנים האחרונות, גדלה המודעות בישראל לנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לעובדים כתוצאה מהתעמרות, הטרדה או לחץ נפשי מתמשך במקום העבודה. חשוב שתדעו כי במקרים רבים, פגיעה נפשית בעבודה מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה" ויכולה לזכות אתכם בזכויות ופיצויים. במאמר זה נסקור את הזכויות העומדות לרשותכם במקרה של פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי והערוצים למימושן.
מהי פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי?
פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי מתייחסת למצבים בהם עובד סובל מפגיעה נפשית או התפתחות של מחלת נפש כתוצאה מיחס פוגעני, לחץ מתמשך, השפלות, איומים, או תנאי עבודה בלתי סבירים. חשוב להדגיש כי על פי החוק בישראל, פגיעה נפשית כתוצאה מהתעמרות בעבודה יכולה להיחשב כ"תאונת עבודה" לכל דבר ועניין, בדומה לפגיעה פיזית. לאחרונה, בתי הדין לעבודה הכירו במקרים רבים של פגיעה נפשית כתוצאה מהתעמרות או לחץ בעבודה כבסיס לתביעות פיצויים.
הכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה
הכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה אינה פשוטה כמו במקרה של פגיעה פיזית ברורה. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי מכיר בפגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי כתאונת עבודה כאשר מתקיימים מספר תנאים. הפגיעה חייבת להיות כתוצאה מאירוע פתאומי או מהתעמרות מתמשכת, שאירעה במסגרת ובזמן העבודה. עליכם להוכיח קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה הנפשית. חשוב שתדעו כי ניתן להכיר גם במצבים של לחץ נפשי מתמשך כפגיעה בעבודה, אם אתם יכולים להוכיח שמדובר בתנאי עבודה חריגים ובלתי סבירים.
סימנים להתעמרות ולחץ נפשי במקום העבודה
זיהוי התעמרות ולחץ נפשי במקום העבודה הוא שלב חשוב בהתמודדות עם הבעיה. פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי יכולה להתבטא בדרכים שונות, כגון: השפלות פומביות, איומים, בידוד חברתי, הטלת משימות בלתי אפשריות, מניעת משאבים נדרשים לביצוע העבודה, מניעת קידום ללא סיבה מוצדקת, ביקורת משפילה ותמידית, והטרדה מינית או על רקע אחר. חשוב לשים לב כי ההתעמרות יכולה להגיע מצד הממונים, עמיתים לעבודה, וגם מצד לקוחות.
השלכות בריאותיות של פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות
פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי עלולה לגרום להשלכות בריאותיות חמורות. בין התסמינים הנפוצים ניתן למנות: חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעות שינה, בעיות במערכת העיכול, כאבי ראש, עייפות כרונית, ירידה בהערכה העצמית, ותסמונת השחיקה (Burnout). חשוב לדעת כי השלכות אלו עלולות להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים, בתפקוד היומיומי, וביכולת לעבוד.
הזכויות המשפטיות במקרה של פגיעה נפשית בעבודה
כעובדים שחוו פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי, עומדות לרשותכם מספר אפשרויות משפטיות:
תביעה במוסד לביטוח לאומי
עליכם להגיש תביעה להכרה בפגיעה בעבודה תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. במקרה של פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי מתמשך, המועד נספר מהיום בו אובחנה הפגיעה הנפשית.
תביעת נזיקין נגד המעסיק
במקביל לתביעה בביטוח הלאומי, ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק בטענה שהפר את חובתו לספק סביבת עבודה בטוחה, או שהתרשל בטיפול בתלונות על התעמרות.
תביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית
במקרים בהם ההתעמרות כוללת הטרדה מינית, ניתן לתבוע גם מכוח החוק למניעת הטרדה מינית.
תביעה לפיצויי פיטורין מוגדלים
אם נאלצתם להתפטר עקב פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי, ייתכן שתוכלו לטעון ל"התפטרות בדין פיטורין" ולדרוש פיצויים מוגדלים.
לנוחותכם, בטבלה להלן מרוכזות זכויות העובד במקרה של פגיעה נפשית בעבודה:
| סוג הזכאות | תנאי הזכאות | היקף הפיצוי/הזכאות |
| דמי פגיעה | הכרה בפגיעה כתאונת עבודה | עד 75% מהשכר למשך עד 91 ימים |
| קצבת נכות | נכות צמיתה של 20% ומעלה | חודשית, בהתאם לאחוזי הנכות |
| מענק נכות | נכות צמיתה של 9%-19% | חד פעמי, בהתאם לאחוזי הנכות |
| טיפול רפואי | הכרה בפגיעה | ללא הגבלה, כולל טיפול נפשי |
| תביעת נזיקין | הוכחת רשלנות או הפרת חובה מצד המעסיק | פיצוי על נזק ממוני ובלתי ממוני |
ראיות וכלים להוכחת פגיעה נפשית בעבודה
הוכחת פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי מורכבת יותר מהוכחת פגיעה פיזית. עם זאת, קיימים מספר כלים וראיות שיכולים לסייע בכך:
- תיעוד מפורט – תעדו כל אירוע של התעמרות, כולל תאריכים, שעות, מקום, נוכחים ותיאור מדויק של האירוע.
- עדויות של עמיתים לעבודה – עדויות של קולגות שנכחו באירועים של התעמרות יכולות לחזק משמעותית את התביעה.
- התכתבויות ותקשורת פנימית – שמרו כל הודעת אימייל, הודעת טקסט, או תקשורת אחרת שמעידה על ההתעמרות.
- חוות דעת רפואיות – חוות דעת של פסיכיאטר או פסיכולוג המאבחנת את הפגיעה הנפשית ומקשרת אותה לאירועים במקום העבודה היא ראיה מרכזית.
- מסמכים ארגוניים – מסמכים כגון הערכות עובד, תלונות קודמות, מדיניות החברה בנושא הטרדות והתעמרות ועוד.
מניעה וטיפול בפגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות
פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי דורשת טיפול מקיף, הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית. ברמה האישית, חשוב לפנות לטיפול נפשי מקצועי בהקדם האפשרי. טיפול זה יכול לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי (במקרים המתאימים), וקבוצות תמיכה. ברמה הארגונית, חשוב לדווח על ההתעמרות לגורמים האחראים בארגון, כגון משאבי אנוש, הממונה על הטרדות, או נציג ועד העובדים.
צעדים ראשונים לנפגעי התעמרות בעבודה
אם אתם חווים פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי, חשוב לפעול בהקדם:
- פנו לטיפול רפואי – בקשו הפניה מרופא המשפחה לפסיכיאטר או פסיכולוג. האבחנה הרפואית חיונית להכרה בפגיעה כתאונת עבודה.
- הגישו תביעה לביטוח לאומי – מלאו טופס תביעה להכרה בפגיעה בעבודה (בל/211) והגישו אותו בצירוף המסמכים הרפואיים למוסד לביטוח לאומי.
- פנו לייעוץ משפטי מקצועי – התייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה ונזיקין, שיוכל להנחות אתכם בהליך המשפטי ולהגביר את סיכויי התביעה.
- שקלו להתלונן במשטרה – במקרים חמורים של התעמרות (כגון איומים או אלימות), שקלו הגשת תלונה במשטרה.
לסיכום
פגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי היא תופעה מורכבת שדורשת התייחסות רצינית ומקצועית. חשוב לדעת שהחוק בישראל מכיר בזכותכם לפיצוי במקרה של פגיעה כזו, וכי קיימים מנגנונים משפטיים להגנה עליכם. עם זאת, התהליך המשפטי עשוי להיות מורכב ולדרוש ידע מקצועי וליווי צמוד. אז אם אתם סובלים מפגיעה בעבודה כתוצאה מהתעמרות או לחץ נפשי, אל תתמודדו עמה ללא סיוע מקצועי – פנו עוד היום למשרד עורכי הדין אימבר גולן פרטוש לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי שיסייע לכם לממש את זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המגיע לכם.
כן, המוסד לביטוח לאומי ובתי הדין לעבודה מכירים בפגיעות נפשיות כתאונות עבודה, בתנאי שניתן להוכיח קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה.
יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום אבחון הפגיעה הנפשית על ידי גורם רפואי מוסמך.
כן, במקרים בהם ההתפטרות נבעה מהתעמרות או תנאי עבודה בלתי סבירים, ניתן לטעון ל"התפטרות בדין פיטורין" ולתבוע פיצויי פיטורין מלאים.
מומלץ לאסוף תיעוד מפורט של אירועי ההתעמרות, עדויות של עמיתים, התכתבויות, חוות דעת רפואיות ומסמכים ארגוניים רלוונטיים להוכחת הטענות.
