- שחם 1, פתח תקווה | בסר סיטי, בניין C, קומה 22
- שעות הפעילות: א'-ה' 08:00-20:00 I יום ו' 08:00-14:00
הליך לקבלת פיצוי לאחר תאונת עבודה מתנהל בשני מסלולים עיקריים, אשר יכולים להתקיים במקביל. המסלול הראשון והמיידי הוא הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. שלב זה מתחיל בהגשת טופס ב.ל. 211 להכרה בפגיעה כתאונת עבודה. אם התביעה תאושר, תהיו זכאים לקבל "דמי פגיעה" לתקופה של עד 91 יום, המהווים תחליף שכר. אם בתום תקופה זו נותרה לכם נכות, עליכם להגיש תביעה נוספת לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, שתפקידה לקבוע את אחוזי הנכות. גובה האחוזים הוא שיקבע אם תקבלו מענק חד פעמי או קצבת נכות חודשית. המסלול השני הוא תביעת נזיקין אזרחית, המוגשת בבית המשפט. מסלול זה רלוונטי רק כאשר ניתן להוכיח שהתאונה אירעה עקב רשלנות של גורם כלשהו – לרוב המעסיק, אך לעיתים גם צד שלישי (למשל, קבלן באתר בנייה). רשלנות המעסיק יכולה להתבטא באי אספקת ציוד מגן, הדרכה לקויה, סביבת עבודה מסוכנת או הפרת תקנות בטיחות. מטרת תביעת הנזיקין היא לקבל פיצוי על כלל הנזקים, כולל כאב וסבל, הפסדי שכר מלאים והוצאות, אשר אינם מכוסים במלואם על ידי הביטוח הלאומי.
החוק בישראל קובע כי תאונה שאירעה לעובד בדרכו מביתו לעבודה, או בחזרה מהעבודה לביתו, נחשבת לתאונת עבודה לכל דבר ועניין. הדבר נכון בין אם נסעתם ברכב פרטי, בתחבורה ציבורית, באופניים או הלכתם ברגל. התנאי המרכזי להכרה בפגיעה בדרך לעבודה כתאונת עבודה, הוא שהתאונה אירעה בנתיב הישיר והמקובל, וללא "סטייה של ממש" מהדרך. סטייה כזו יכולה להיות, למשל, עצירה לקניות אישיות שאינן על הדרך או ביקור חברים. במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, קיימים בפניכם מספר נתיבי תביעה: תביעה מול חברת ביטוח החובה של הרכב (במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים), ובמקביל, תביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה מול המוסד לביטוח לאומי. חשוב לנהל את שני ההליכים בצורה מתואמת ונכונה כדי למקסם את הזכויות.
התנהלות נכונה מיד לאחר התאונה היא בעלת חשיבות מכרעת. ראשית כל, יש לקבל טיפול רפואי ולדאוג לבריאותכם. בעת קבלת הטיפול, חיוני לציין בפני הצוות הרפואי כי מדובר בתאונת עבודה ולפרט כיצד בדיוק נגרמה הפציעה. התיעוד הראשוני הזה חשוב מאוד. במקביל, יש ליידע את הממונה הישיר עליכם במקום העבודה על התאונה בהקדם האפשרי. על המעסיק מוטלת החובה למלא טופס תביעה ראשוני לביטוח לאומי (ב.ל. 250) ולמסור אותו לידיכם. במידת האפשר, חשוב לתעד את זירת התאונה באמצעות צילומים ולרשום את פרטיהם של עובדים אחרים שהיו עדים לאירוע. שמרו כל מסמך רפואי, כל קבלה על הוצאות (נסיעות, תרופות) ואל תחתמו על שום מסמך ויתור או קבלה מהמעסיק או מחברת הביטוח שלו לפני התייעצות עם עורך דין.
זהו הבדל מהותי. המוסד לביטוח לאומי פועל על פי כללים ותקרות קבועים בחוק. הפיצוי ממנו (מענק או קצבה) מחושב על בסיס השכר שלכם לפני הפגיעה ועל פי אחוז הנכות שנקבע בוועדות הרפואיות שלו. חשוב להבין, הביטוח הלאומי אינו מפצה על "ראשי נזק" כמו כאב וסבל, עוגמת נפש או אובדן הנאות חיים. לעומת זאת, תביעת נזיקין (רשלנות) נגד המעסיק מתנהלת בבית המשפט ומטרתה להשיב את מצבכם לקדמותו, ככל הניתן במונחים כספיים. הפיצוי בתביעה כזו כולל את כל ראשי הנזק, לרבות כאב וסבל, הפסדי שכר מלאים (לעבר ולעתיד), הוצאות רפואיות פרטיות, עלויות התאמת דיור, עזרת צד שלישי ועוד. עם זאת, חשוב לזכור כי כל סכום שקיבלתם או שתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי ינוכה מסכום הפיצוי שייפסק לכם בתביעת הנזיקין, כדי למנוע מצב של כפל פיצוי.
למרבה הצער, זהו מצב שקורה. לעיתים מעסיקים חוששים מעלייה בפרמיות הביטוח שלהם או מבדיקה של משרד העבודה, ומנסים לשכנע עובדים "לסגור את העניין בשקט" או לדווח על הפגיעה כאילו קרתה בבית. חשוב להבין שהסכמה לכך היא טעות חמורה שעלולה לפגוע בכם קשות. אי דיווח על התאונה כתאונת עבודה שולל מכם את כל הזכויות המגיעות לכם מהמוסד לביטוח לאומי, שהן הבסיס לכל פיצוי עתידי. ללא הכרה של הביטוח הלאומי, לא תקבלו דמי פגיעה, לא תוכלו לקבל קצבת נכות, וגם היכולת שלכם לתבוע את המעסיק ברשלנות תיפגע אנושות, מכיוון שתהיה לו טענת הגנה חזקה נגדכם. החובה לדווח על התאונה ולממש את זכויותיכם היא קודם כל כלפי עצמכם. יש לפעול על פי החוק, לדווח ולקבל טיפול רפואי מסודר.
