מחלת צוללנים (דקומפרסיה / כאיסון) כפגיעה בעבודה: הכרה בביטוח לאומי

עבודת צלילה מקצועית, עבודה במנהרות תת-קרקעיות או בכאיסון תחת אוויר דחוס – כולן חושפות את העובד ל"מחלת הצוללנים", מחלת הדקומפרסיה. כשהמעבר מלחץ גבוה ללחץ נמוך נעשה מהר מדי, נוצרות בועות גז בגוף שעלולות לגרום מכאבי מפרקים ועד פגיעה נוירולוגית חמורה – ובטווח הארוך אף למוות של רקמת עצם. הבשורה: הפגיעה מוכרת כפגיעה בעבודה, בין כתאונת עבודה (אירוע אקוטי) ובין כמחלת מקצוע (נזק מצטבר), וההכרה פותחת זכויות מול הביטוח הלאומי. במדריך הזה נסביר מהי המחלה, מי בסיכון, מהם התסמינים והנזק ארוך הטווח, ואיך מתבצעת ההכרה – כדי לממש את מלוא הזכויות.

מחלת צוללנים: כשהעלייה מהמעמקים פוגעת בגוף

הלחץ הסביבתי משתנה דרמטית מתחת למים ובעומק הקרקע. מחלת הצוללנים (מחלת דקומפרסיה, המכונה גם "מחלת כאיסון" או "the bends") נגרמת כאשר המעבר מסביבה בלחץ גבוה לסביבה בלחץ נמוך נעשה מהר מדי – ובגוף נוצרות בועות גז, בעיקר חנקן.

הבועות האלה יכולות לחסום כלי דם ולפגוע ברקמות, ולגרום למגוון תסמינים – חלקם מסוכנים. נתחיל בהבנת המנגנון.

מה זו מחלת דקומפרסיה (כאיסון)

מדובר בפגיעה פיזיקלית ישירה. כשלחץ הסביבה יורד מהר מדי, גזים שהיו מומסים בדם וברקמות משתחררים כבועות – ממש כמו פתיחת בקבוק מוגז. הבועות פוגעות במפרקים, בעצבים, בריאות ובכלי הדם.^[1]

השם ההיסטורי "מחלת כאיסון" נובע מעובדי הכאיסונים במאה ה-19 – תאי אוויר דחוס ששימשו לבניית גשרים ומנהרות – שבהם התגלתה המחלה לראשונה.

מי בסיכון – צוללנים, מנהרות וכאיסון

הסיכון מתרכז בעבודות בסביבת לחץ. בסיכון: צוללנים מקצועיים ומסחריים, עובדי מנהרות תת-קרקעיות, עובדי כאיסון ואוויר דחוס, ועובדים בפרויקטי תשתית מתחת למים או מתחת לאדמה.

בעבודות אלה, פרוטוקולי העלייה וההידחסות (decompression) הם קריטיים – וכשל בהם, לחץ עבודה או קיצור זמני עלייה, מגבירים משמעותית את הסיכון.

התסמינים: מכאבי מפרקים ועד פגיעה נוירולוגית

טווח התסמינים רחב וחומרתו משתנה:

• כאבי מפרקים ("the bends"): כאב חד במפרקים ובשרירים – הסימן הקלאסי.
• תסמינים נוירולוגיים: פגיעה בחוט השדרה ובמוח – חולשה, נימול, שיתוק, הפרעות תחושה.
• תסמינים נשימתיים ("the chokes"): קוצר נשימה, שיעול וכאב בחזה.
• תסמיני עור: פריחה וגירוד.

הפגיעה הנוירולוגית עלולה להיות חמורה ואף בלתי הפיכה, ולכן טיפול מיידי (בתא לחץ) קריטי.

הנזק ארוך הטווח: אוסטאונקרוזיס דיסבארי

גם אחרי שהאירוע החריף חלף, הסכנה לא בהכרח נגמרה. חשיפה ממושכת או חוזרת ללחץ מוגבר עלולה לגרום ל"אוסטאונקרוזיס דיסבארי" – מוות של רקמת עצם, שמתפתח לעיתים בשקט וללא תסמינים מוקדמים.

זהו נזק מצטבר וארוך טווח, שמדגיש מדוע חשוב לתעד כל אירוע דקומפרסיה – גם קל – לאורך שנות העבודה. הנזק הזה עשוי להיות בסיס להכרה גם שנים לאחר החשיפה.

הכרה: תאונת עבודה מול מחלת מקצוע

לפגיעה יש שני פנים, ולכן שני מסלולי הכרה אפשריים. אירוע דקומפרסיה חד וממוקד עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה, ואילו נזק מצטבר מחשיפה חוזרת ללחץ, כמו אוסטאונקרוזיס דיסבארי, עשוי להיות מוכר כמחלת מקצוע.

ההבחנה הזו חשובה, כי היא משפיעה על אופן הגשת התביעה ועל הוכחתה. עקרונות ההכרה במחלת מקצוע דומים לאלה שהסברנו במדריכים על מחלות תעסוקתיות אחרות, וההיערכות לוועדה הרפואית קריטית – הרחבנו עליה במדריך על ועדות רפואיות בביטוח לאומי.

הזכויות שנפתחות עם ההכרה

ההכרה כנפגע עבודה מזכה בחבילת זכויות. בין הזכויות: דמי פגיעה, קצבת נכות מעבודה לפי שיעור הנכות, וכיסוי טיפולים רפואיים – כולל טיפולים ושיקום הנוגעים לפגיעה הנוירולוגית או האורתופדית.

עבור צוללן מקצועי או עובד תשתיות שנפגע, הזכויות האלה קריטיות להמשך חייו ולפרנסתו. אם נקבעה נכות שאינה משקפת את מלוא הפגיעה, לעיתים כדאי לערער – הרחבנו על כך במדריך על 0 אחוז נכות ומתי כדאי לערער.

הוכחת הקשר והעצמאי

הוכחת הקשר בין העבודה לפגיעה היא לב התביעה. יש לתעד את אירועי הדקומפרסיה, את פרופיל הצלילות או העבודה בלחץ, ואת ההיסטוריה התעסוקתית – ולקשור אותם לאבחנה, לעיתים בעזרת חוות דעת רפואית מומחית.

צוללנים ועובדי תשתית רבים הם עצמאים או קבלנים – ולכן חשוב לוודא כיסוי ביטוחי כחוק, כפי שהרחבנו במדריך על הכרה במחלת מקצוע של עצמאי.

צעדים מעשיים

1. תעדו כל אירוע: גם דקומפרסיה קלה – היא עשויה להיות רלוונטית בהמשך.
2. שמרו על יומני צלילה ורישומי עבודה: הם הוכחה לחשיפה ללחץ.
3. פנו לטיפול מיידי: אירוע חריף מחייב טיפול בתא לחץ.
4. בדקו נזק מצטבר: במיוחד אוסטאונקרוזיס, שמתפתח בשקט.
5. היוועצו בעורכת דין: לבחירת המסלול ולבניית התביעה.

טבלה: שני מסלולי ההכרה במחלת צוללנים

איך עורכת דין עוזרת

תביעת מחלת צוללנים דורשת הבנה של רפואת לחץ ושל דיני נפגעי עבודה. עורכת דין בוחנת אם ללכת במסלול תאונת עבודה או מחלת מקצוע, מתעדת את החשיפה ללחץ, מבססת את התיק בחוות דעת, ומנהלת את התביעה מול הביטוח הלאומי והוועדה הרפואית.

עורכת דין אימבר גולן פרטוש, בעלת רקע במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, מלווה צוללנים ועובדי תשתית במימוש מלא של זכויותיהם – במקצועיות, ברגישות ובנחישות מול המערכת.

שאלות ותשובות

מה זו מחלת צוללנים (דקומפרסיה)?
זוהי פגיעה הנגרמת כאשר המעבר מסביבה בלחץ גבוה ללחץ נמוך נעשה מהר מדי, ובגוף נוצרות בועות גז (בעיקר חנקן) הפוגעות במפרקים, בעצבים ובריאות. היא מכונה גם "מחלת כאיסון" או "the bends".

מי חשוף למחלת צוללנים?
צוללנים מקצועיים ומסחריים, עובדי מנהרות תת-קרקעיות, עובדי כאיסון ואוויר דחוס, ועובדי פרויקטי תשתית מתחת למים או לאדמה – במיוחד כשפרוטוקולי העלייה אינם נשמרים.

האם מחלת צוללנים מוכרת כפגיעה בעבודה?
כן. היא יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה (אירוע דקומפרסיה חד) או כמחלת מקצוע (נזק מצטבר כמו אוסטאונקרוזיס דיסבארי). בשני המסלולים ההכרה פותחת זכויות מול הביטוח הלאומי.

נפגעתי מדקומפרסיה לפני שנים – עדיין אפשר לתבוע?
ייתכן. נזק מצטבר כמו אוסטאונקרוזיס דיסבארי מתפתח בשקט ועשוי להתגלות שנים לאחר החשיפה. תיעוד אירועי הדקומפרסיה ורישומי העבודה חשוב להוכחת הקשר, וכדאי להיוועץ בעורכת דין.

מקורות

• כל-זכות – מחלת מקצוע: ההכרה וזכויות נפגעי עבודה בביטוח הלאומי
• רקע רפואי על מחלת דקומפרסיה (Decompression Sickness / Caisson Disease)

מילון מושגים

מדריך זה עודכן לשנת 2026 ומשקף את הדין הנוהג במועד כתיבתו. החקיקה, התקנות ורשימת מחלות המקצוע מתעדכנות מעת לעת, וכל מקרה נבחן לגופו. אין באמור תחליף לייעוץ משפטי או רפואי פרטני המותאם לנסיבות המקרה.

נפגעתם ממחלת צוללנים או עבודה בלחץ? מגיעות לכם זכויות.

בין כתאונת עבודה ובין כמחלת מקצוע – ההכרה פותחת קצבה, טיפולים ושיקום. עורכת דין אימבר גולן פרטוש מלווה צוללנים ועובדי תשתית במימוש זכויותיהם, במקצועיות ובנחישות. צרו קשר לייעוץ אישי וללא התחייבות.