תביעת דמי פגיעה לנפגעי עבודה

תאונות עבודה ומחלות מקצוע הן תופעות שכיחות הפוגעות מדי שנה באלפי עובדים בישראל. עובדים שנפגעו ואיבדו בשל כך את כושר עבודתם, זכאים לפיצוי כספי באמצעות תביעת דמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי. מדריך זה יסביר מהי תביעת דמי פגיעה לנפגעי עבודה, מי זכאי לה וכיצד יש להגיש אותה.

מהי תביעת דמי פגיעה ומה מטרתה?

תביעת דמי פגיעה היא תביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי על ידי עובדים שנפגעו בתאונת עבודה, במחלת מקצוע או בפגיעת מיקרוטראומה.

מטרת תביעת דמי הפגיעה היא לפצות את העובד על אובדן הכנסתו או שכרו בתקופה הראשונית שבה אינו מסוגל לעבוד בעקבות הפגיעה.

דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות לנפגע העבודה שהגיש תביעה לדמי פגיעה.

מי זכאי להגיש תביעה לדמי פגיעה?

דמי הפגיעה משולמים לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב פגיעה שהוכרה כתאונת עבודה, מיקרוטראומה או מחלת מקצוע, ושקיבלו אישור רפואי על אי כושר עבודה זמני או חלקי.

כדי להיות זכאים לדמי פגיעה, על העובדים לעמוד בתנאים הבאים:

• הם מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי.
• הם עברו תאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעת מיקרוטראומה מצטברת המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
• הם קיבלו אישור רפואי על אי כושר עבודה זמני או חלקי בעקבות הפגיעה.
• הם אכן נעדרו מעבודתם בפועל בתקופה הנקובה באישור הרפואי.

בנוסף, זכאים להגיש תביעה לדמי פגיעה:

• תושבי ישראל שנפגעו בעת עבודתם בחו"ל.
• מתנדבים שנפגעו במהלך התנדבותם, אם הפגיעה הוכרה כתאונת עבודה.

עובדים שכושר עבודתם נפגע חלקית בלבד זכאים לדמי פגיעה מופחתים, בהתאם לשעות היעדרותם בפועל מהעבודה.

מי אינו זכאי לדמי פגיעה?

ישנם מספר מצבים בהם העובדים אינם זכאים לדמי פגיעה, למרות שנפגעו בעבודתם:

• עובדים שהמשיכו לעבוד בתקופה שנקבע להם אי-כושר עבודה מלא או חלקי.
• עובדים שהיו בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בעת הפגיעה.
• אסירים ועצירים.
• עובדים זרים ששוהים בישראל ללא היתר.
• מקבלי קצבאות אחרות מהמוסד לביטוח לאומי, כגון דמי לידה, דמי אבטלה ועוד.

כמו כן, לא ניתן לקבל במקביל גם דמי פגיעה וגם תגמולי מילואים עבור אותה תקופת זמן.

איך מחשבים את גובה דמי הפגיעה?

דמי הפגיעה מחושבים על פי ההכנסה הממוצעת של העובד ב-3 החודשים שקדמו לחודש שבו הפסיק לעבוד בעקבות הפגיעה. עבור חודשים אלו, מחשבים 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח והסכום מחולק ל-90 כדי לקבל את התעריף ליום.

עובדים שלא קיבלו שכר מלא ב-3 החודשים שלפני הפגיעה עקב סיבות מוצדקות כמו מחלה או חופשה, יכולים לבקש שהחישוב יעשה כאילו קיבלו שכר מלא, בכפוף להצגת אישורי שכר.

אולם קיימת תקרה לגובה דמי הפגיעה היומיים שניתן לקבל. נכון לשנת 2024, התקרה עומדת על 1,241.25 ש"ח ליום.

כיצד להגיש תביעת דמי פגיעה לנפגעי עבודה?

על מנת להגיש תביעה לדמי פגיעה, יש להכין מספר טפסים ומסמכים:

• טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה – בטופס זה מפרטים את נסיבות הפגיעה, תאריך הפסקת העבודה, ופרטי הטיפול הרפואי שהתקבל. יש למלא את הטופס במלואו ולחתום עליו.
• אישורים רפואיים – יש לצרף "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" שניתנה על ידי קופת החולים או בית החולים, הכוללת את האבחנה הרפואית ואי הכושר לעבוד. כמו כן ניתן לצרף דוח מיון, דוח מד"א ומסמכים רפואיים רלוונטיים אחרים.
• אישורי שכר – עובד שכיר שנעדר מעבודתו ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה מסיבה כלשהי, נדרש להמציא אישורים על כך.
• אישורי עבודה – מי שעבד במספר מקומות עבודה ב-3 החודשים שלפני הפגיעה, נדרש לצרף אישורי שכר מכל המעסיקים.
• טופס ויתור סודיות – יש למלא ולחתום על טופס ויתור סודיות רפואית המצורף לטופס התביעה.
• מסמכים נוספים – בהתאם לנסיבות הפגיעה, ייתכן שיידרשו מסמכים נוספים כגון דוח משטרה, צילום תעודת ביטוח ועוד.

את אלו ניתן להגיש אונליין דרך אתר הביטוח הלאומי או ידנית בדואר, בפקס או בסניפי המוסד לביטוח לאומי.

לסיכום

תביעת דמי פגיעה היא כלי חשוב למימוש זכויותיהם של עובדים שנפגעו בעבודתם. על מנת להבטיח קבלת הפיצוי המגיע, חשוב להכיר את תנאי הזכאות, להכין מראש את הטפסים והאישורים הנדרשים, ולהגיש את התביעה בזמן. גם מי שלא נעדר בפועל מהעבודה רשאי ואף מומלץ לו להגיש תביעה לצורך תיעוד הפגיעה לעתיד.

לייעוץ וסיוע משפטי מקצועי בתהליך הגשת התביעה, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין אימבר גולן פרטוש המתמחה בדיני נזיקין וביטוח לאומי.