עורך דין משרד הביטחון

משרד הביטחון הוא אחד הגופים החזקים ביותר בארץ. אחד מתחומי האחריות החשובים של גוף זה הוא טיפול במי שנפגעו במהלך השירות הצבאי, בין אם בסדיר, בין אם בקבע ובין אם במילואים. למרות המחויבות המוסרית של משרד הביטחון כלפי נכי צה"ל, המשפחות השכולות וחיילים שסובלים מנזק ממשי בעקבות השירות הצבאי, ישנם לא מעט מקרים שבהם ההתנהלות שלו מונעת מכל הנ"ל את הזכאות לפיצוי, שיקום והטבות נוספות. במצבים אלה מומלץ להיעזר בעורכי דין עם מומחיות ייחודית בנושא. במשרד עוה"ד אימבר גולן פרטוש ישנו צוות מיומן מאוד, שפועל בנחישות על-מנת למנוע את העוול ולסייע במיצוי כל הזכויות.

ייצוג בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון

ישנם שני סוגים של ועדות רפואיות שפועלות במסגרת משרד הביטחון: הדרג הראשון הוא ועדות מחוזיות שבהן יושב רופא אחד, והדרג השני נקרא "ועדה עליונה" שכוללת לפחות 3 רופאים.

כל מי שמוזמן לוועדות אלה רשאי להביא אדם מטעמו שייצג אותו – מומלץ כמובן להיעזר בעורך דין שתחום המומחיות שלו הוא תביעות מול משרד הביטחון. עורך הדין מוסמך להציג את תמונת המצב העדכנית בפני הוועדה ולענות על שאלות חבריה. בנוסף מתבצעת בדיקה רפואית או נפשית, בהתאם לנסיבות. לאחר מכן הוועדה מחליטה האם האדם זכאי לנכות ואם כן האם היא זמנית או לצמיתות ומהם אחוזי הנכות.

על החלטת ועדה רפואית מחוזית ניתן להגיש ערעור שיידון בפני הוועדה העליונה. פרק הזמן האפשרי לערעור הוא 45 ימים ממועד קבלת ההודעה של קצין התגמולים. במקרים מסוימים תינתן אורכה של 60 ימים, ובנסיבות מיוחדות עוד תוספת של חודש.

התרומה של עורך דין משרד הביטחון למי שנדרש להתייצב בפני ועדה רפואית כוללת הכנה להליך, איסוף מסמכים שרצוי להציג בפני רופאי הוועדה וכאמור גם נוכחות אקטיבית לצד האדם כשהוא עובר את הוועדה הרפואית.

עבור אילו מחלות ניתן לתבוע את משרד הביטחון?

אנשי קבע שחלו במהלך השירות יכולים לתבוע את משרד הביטחון או את המוסד לביטוח לאומי. ההבחנה היא בהתאם לסוג המחלה – משרד הביטחון מטפל רק באנשי קבע שלקו במחלה שמוגדרת "מחלת שירות" (במקרים האחרים יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין "מחלת מקצוע".

מחלת שירות היא מחלה שנגרמה עקב חשיפה לקרינה (מייננת או אינפרה אדומה), חשיפה לחומרים מסוכנים, או חשיפה למוצרי דם או נוזלי גוף במהלך טיפול בתנאי שדה שהובילה למחלה מדבקת.

תביעות נזיקין ורשלנות בגין אירוע שהתרחש במהלך השירות הצבאי

גם כשהסיבה לתביעה היא רשלנות שהובילה לפגיעה באיש או אשת קבע, הגוף שאותו תובעים עשוי להיות משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי. בהתאם חשוב לפנות לעורכי דין מנוסים שיודעים כיצד להתנהל גם מול משרד הביטחון וגם מול הביטוח הלאומי.

בין המקרים שבהם ניתן לתבוע פיצוי בגין רשלנות: רשלנות רפואית, מפגע בבסיס צה"ל (בור ללא סימון ברור, מדרגות לא יציבות), התעללות של מפקדים (שיצרה למשל פגיעה נפשית ולפעמים גם פיזית), תנאי שירות קיצוניים ועוד.

כשמוגשת תביעת נזיקין הפיצוי עשוי לכלול סעיפים כמו הפסדי השתכרות, סבל, עוגמת נפש, צורך בקבלת עזרה מצד שלישי ועוד. עו"ד משרד הביטחון עם ניסיון רלוונטי יודע כיצד לתבוע – ולקבל – פיצוי מקסימלי.

הכרה במשפחות שכולות בעזרת עורכי דין משרד הביטחון

ישנם 3 מצבים שבהם משרד הביטחון מכיר במשפחה כשכולה:

א. חייל שנהרג בפעילות מבצעית או במהלך מלחמה.

ב. חייל שנפטר תוך כדי שירות צבאי, וכשסיבת המוות אינה ברורה.

ג. אדם שהוכר כנכה צה"ל ונפטר עקב אותה נכות.

חשוב להדגיש כי ישנם גם מקרים שבהם הזיקה בין הנכות למוות אינה ישירה, אבל קיימת, ומשרד הביטחון מכיר גם בהם – למשל מי שעקב פוסט טראומה התמכר לעישון, חלה בסרטן הריאות ומת מהמחלה.

מצד שני ישנם גם מקרים שבהם ללא מעורבות עורכי דין משרד הביטחון מסרב להכיר במשפחה כשכולה ולהעניק לה את הזכויות הקבועות בחוק. במקרים אלה לניסיון של עורכי הדין יש תפקיד מרכזי בסיכויי הצלחת ההליך המשפטי מול המשרד.

חשיבות הייצוג של עורכי דין משרד הביטחון

ישנם לא מעט מקרים שבהם בזכות עצם ההתנהלות עם עורך דין משרד הביטחון מגלה קשב רב יותר לתובעים, כך שסיכויי קבלת המענה החיובי הופכים לגבוהים יותר.

באופן טבעי ישנה חשיבות גם לאופן הייצוג. עורכת הדין אימבר גולן פרטוש וצוות המשרד שייסדה אמונים על התנהלות נחושה ומקצועית גם מול גופים חזקים ובפרט מול משרד הביטחון. הניסיון הרב בתחום ספציפי זה תורם גם הוא למקסום הסיכוי להגיע לתוצאות המבוקשות. השירות ניתן בזמינות גבוהה, דיסקרטיות מלאה וכן מתוך יושרה מוחלטת – כך שעוד לפני היציאה לדרך תקבלו תמונת מצב מפורטת לגבי סיכויי ההצלחה.

עו"ד משרד הביטחון – שאלות ותשובות

האם ישנה תקופת התיישנות על הגשת תביעות נגד משרד הביטחון?

על-מנת לקבל הכרה כנכה צה"ל, יש להגיש תביעה עד 3 שנים ממועד השחרור מהשירות הצבאי שבמהלכו התרחשה הפגיעה הרלוונטית. בנסיבות מסוימות יטופלו גם תביעות שהוגשו במועד מאוחר יותר, וזאת בתנאי שהעיכוב לא פוגע ביכולת לברר את הקשר בין הפגיעה לבין המצב הרפואי העכשווי. תנאי נוסף הוא שבמהלך פרק הזמן הנוסף לא נגמרה החמרה במצב.

האם משרד הביטחון מטפל גם במי שנפגעו במהלך ימי גיבוש?

כן, פגיעה מכל סוג שהוא במהלך יום גיבוש לאחת מיחידות צה"ל מטופלת באופן דומה לפגיעות במהלך השירות הצבאי. במקרים אלה כדאי במיוחד להיעזר בשירות של עורכי דין משרד הביטחון כדי להבטיח את מיצוי הזכויות.

האם ניתן לתבוע את משרד הביטחון עקב התעלמות מתלונות על מצוקה רפואית?

כן. הצבא מחויב להעניק לכל חייל טיפול רפואי נאות. זלזול בתלונות של חייל שכתוצאה ממנו נגרם לחייל נזק של ממש, ואפילו נכות קבוע, הוא עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

האם חבלה בדרך לבסיס או אליו מאפשרת הגשת תביעה למשרד הביטחון?

כן. משרד הביטחון מטפל גם כשהחבלה נגרמה לחייל (בקבע או בסדיר) בדרכו אל הבסיס או בדרך חזרה מהבסיס הביתה. בחלק מהמקרים גם חבלה במהלך חופשה מאושרת מאפשרת לתבוע את משרד הביטחון – מומלץ להתייעץ עם עו"ד משרד הביטחון.

באילו מקרים משולמת קצבת נכות ובאילו ניתן מענק חד פעמי?

ההחלטה היא בהתאם לאחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית. עבור נכות בשיעור של 10-19% ישולם מענק חד-פעמי, ועבור נכות של 20% או יותר תשולם קצבה חודשית. נכות של 20% ומעלה מקנה גם זכאות לשיקום על חשבונו של משרד הביטחון, מימון לימודים והטבות נוספות.

לאילו הטבות זכאים נכי צה"ל?

מי שמוכר כנכה צה"ל זכאי לשורה ארוכה של הטבות. ביניהן: הנחה בחשבונות החשמל והמים, הנחה בארנונה, פטור ממס הכנסה (במקרים של נכות בשיעור 100%), תג חנייה, הנחות בתחבורה הציבורית, סיוע בהתאמת דיור (כשישנה מגבלה בניידות) ועוד. חלק מהשירות של עו"ד משרד הביטחון הוא מתן מידע מקיף אודות כל האפשרויות, וסיוע במימושן.