עורך דין מחלות מקצוע

אדם שלוקה במחלות מסוימות עקב העבודה שהוא מבצע, או בגלל סביבת העבודה, עשוי להיות זכאי לסכומי כסף משמעותיים. מימוש הזכות כרוך בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, שמצד אחד מחויב לחוק ולתקנות אבל מצד שני עשוי גם להציב קשיים בפני החולים. בהתאם מומלץ בחום לבצע את התהליך בעזרת עורכי דין בעלי ניסיון בתחום. במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש פועל צוות מיומן להפליא של עורכי דין שכבר סייעו לישראלים רבים שסובלים ממחלות תעסוקתיות לקבל את הכספים המגיעים להם, תוך הקפדה על זמינות, אמינות ושירות מחויב לחלוטין.

מהם התנאים שדורש הביטוח הלאומי כדי להכיר במחלת מקצוע?

מחלת מקצוע – או בשמה האחר, מחלה תעסוקתית – היא פגיעה שנגרמה לאדם, שכיר או עצמאי, עקב שגרת העבודה שלו. בתקנות הביטוח הלאומי מופיעה רשימה מפורטת של מחלות, ובהמשך העמוד תמצאו את אלה הנפוצות ביותר.

הגדרה נוספת שכדאי להכיר בהקשר זה היא מיקרוטראומה – פגיעה שאמנם לא מופיעה בתקנות, אבל שורת פסיקות של בתי דין לעבודה הופכת גם אותה לרלוונטית. מיקרוטראומה היא פגיעה ממשית שנוצרת כתוצאה מהצטברות פגיעות זעירות רבות. דוגמה טובה לכך היא פגיעה בשורש כף היד אצל קלדנית. כל הקלדה בפני עצמה לא גורמת לפגיעה (שמוכרת גם בשם תסמונת התעלה הקרפלית) אבל האימפקט המצטבר של המאמץ הנדרש בזמן יישור וכיפוף שורשי כפות הידיים עלול להוביל בסופו של דבר לכאבים וקשיים ממשיים בתפקוד.

חשוב להדגיש כי נדרשת הוכחת קשר סיבתי מובהק בין העבודה והפגיעות לבין הנזק. בהתאם מומלץ להסתייע בעורך דין, ולמעשה גם עבור עו"ד מחלות מקצוע הן אתגר מורכב – ולכן נדרש גם ניסיון ספציפי בתחום.

מחלות מקצוע נפוצות

רשימת המחלות התעסוקתיות מפורטת כאמור בתקנות הביטוח הלאומי. הרשימה אמנם עודכנה מאז שנקבעו התקנות ב-1954, אולם גם כך היא לא תמיד תואמת את שוק התעסוקה של המאה ה-21 ואת התפתחות המחקר בעולם הרפואה. זו עוד סיבה לכך שגם עבור עורך דין מחלות מקצוע ובפרט הוכחת הקשר בין התעסוקה לבין הפגיעה מחייבות בקיאות – ועוד סיבה גם להמלצה לא להתמודד לבד מול המוסד לביטוח לאומי.

בכל מקרה, לפניכם חלק מהמחלות שמופיעות בתקנות:

* דלקת כבד נגיפית (מהסוגים B, NON B או NON A) – כשמדובר על עובדי בתי חולים ומרפאות שיש להם מגע פיזי עם חולים או עם הפרשות של חולים.

* ירידה בכושר השמיעה – וכן נזק לאוזן הפנימית, כתוצאה מחשיפה לרעש.

* שיתוקים של עצבים פריפריים – עקב לחץ מתמשך.

* סרטן הריאה – לעובדים שהיו חשופים לאסבסט במשך 10 שנים לפחות בטרם אובחן הסרטן.

* אלרגיה של דרכי הנשימה – כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים או רגישות לקמח ולתבואות.

* עקרות – שנגרמה עקב חומרים שונים ובהם D.B.C.P.

* הרעלה כתוצאה מחשיפה לחומרים רבים, ובהם: בנזן, גופרית, בריליום, ברום, חד תחמוצת החנקן, חד תחמוצת הפחמן, ויניל כלוריד, ניקל, כלור, כרום, פנול, פלואור, תרכובות זרחן, תרכובות כספית, תרכובות מנגן, תרכובות עופרת ועוד.

* מחלות פרקים בחוליות עמוד השדרה – עקב עבודה עם ציוד רוטט.

* סרטן עור – עקב חשיפה לשמש.

עורכי דין מומחים למחלות מקצוע מכירים הן את הרשימה העדכנית והן את הפסיקות של בתי המשפט שמשפיעות גם הן על הנכונות של המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעה מסוימת כמחלה תעסוקתית.

איך עו"ד מחלות מקצוע מוכיח קשר סיבתי ישיר בין תנאי העבודה למחלה?

המשימה העיקרית של עורכי דין מחלות מקצוע היא להוכיח את קיומן של קשר מובהק, וישיר, בין סביבת העבודה ו/או האופן שבו מתבצעת העבודה, לבין המחלה.

לשם כך אנחנו נעזרים במומחים מתחומי הרפואה השונים וכן בפסיכולוגים תעסוקתיים מיומנים. ההיכרות המצוינת שלנו עם אנשי המקצוע הרלוונטיים מובילה לחוות דעת מדויקות שממקסמות את סיכויי ההצלחה של התהליך מול המוסד לביטוח לאומי.

בנוסף, ישנם לא מעט מקרים שבהם גוף זה מתייחס באופן שונה למבוטחים שמגיעים עם עו"ד מחלות מקצוע.

כיצד מתנהל התהליך מול המוסד לביטוח לאומי?

השלב הראשון הוא הגשת תביעה לקבל דמי פגיעה וזאת בגין חוסר היכולת לעבוד באופן מלא או חלקי. כבר בשלב זה כדאי להיעזר בשירותיו של עורך דין מחלות מקצוע. אם הפגיעה הותירה נכות, ניתן להגיש תביעה נוספת – לקבלת גמלת נכות מעבודה. גמלה זו עשויה להיות קצבה או מענק (ראו תשובה לשאלה בפרק השאלות והתשובות).

הדרך לגמלה עוברת בוועדה רפואית, שאליה כדאי במיוחד להגיע עם עו"ד מחלות מקצוע שיציג את הנסיבות שהובילו לפגיעה. עורך הדין מוסמך גם לענות בשמכם על שאלות ובזכות הבקיאות המקצועית שלו הסיכוי לקבל תשובה חיובית יהיה מרבי.

על תשובה שלילית ניתן לערער, ועוד דרך פעולה אפשרית בעזרת עורכי דין מחלות מקצוע במקרה כזה היא הגשת תביעה לבית דין לעבודה (כאמור ישנן לא מעט פסיקות בבתי דין אלה שמחייבות את המוסד לביטוח לאומי להכיר באדם כנפגע מחלה תעסוקתית, ובהתאם לשלם לו את הסכומים המגיעים לו כחוק).

עורך דין מחלות מקצוע – שירות מקצועי, מחויב ומהיר

משרד עורכי הדין שהקימה עו"ד אימבר גולן פרטוש צבר ניסיון רחב היקף בהגשת תביעות בנושא מחלות מקצוע, בייצוג בוועדות רפואיות לקביעת זכאות לגמלת נכות מעבודה וכן בייצוג בפני בתי דין לעבודה בתיקים מורכבים. השירות שלנו מתאפיין במקצועיות רבה, מחויבות מוחלטת לכל לקוח ולקוחה וזמינות מרבית – כך שתוכלו לקבל את הכספים המגיעים לכם, ושמן הסתם אתם זקוקים להם, בזמן קצר ככל האפשר.

מחלות מקצוע – שאלות ותשובות

מהו שיעור דמי הפגיעה למי שלקה במחלת מקצוע?

ראשית מתבצע חישוב של 75% מההכנסות של האדם במהלך 3 החודשים שלפני החודש שבו הופסקה העבודה עקב הפגיעה. סכום זה מחולק ב-90 ומהווה את שיעור דמי הפגיעה לכל יום. אם התוצאה גבוהה מ-1,114 ש"ח, זה הסכום שישולם עבור כל יום.

אם תקופת ההיעדרות הייתה עד 12 ימים, לא יבוצע תשלום עבור היומיים הראשונים. עבור תקופה ארוכה יותר יקוזז רק יום היעדרות אחד. עצמאים לא זכאים לתשלום עבור 12 ימי הפגיעה הראשונים. בכל מקרה דמי הפגיעה ישולמו עבור 91 ימים לכל היותר.

באילו מקרים משולמת קצבה חודשית עבור נכות מעבודה ומתי מענק חד-פעמי?

עבור נכות בשיעור של עד 9% אין זכאות לגמלה. נכות לצמיתות בשיעור 9-19.99% מזכה במענק חד-פעמי. רק נכות לצמיתות בשיעור 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית. גובה הקצבה הוא 75% מתוצאת הכפלת ההכנסה שלפני הפגיעה באחוזי הנכות.

האם ישנו מועד אחרון להגשת תביעה לדמי פגיעה ולקבלת גמלת נכות מעבודה?

כן. את התביעות הנ"ל יש להגיש תוך 12 חודשים לכל היותר ממועד הפגיעה. איחור עלול להקשות על מימוש הזכאות.

מהו שכר הטרחה המרבי של עורך דין מחלות מקצוע?

עבור פתיחת התיק ניתן לגבות סכום של עד 1,222 ש"ח. בנוסף ישנו תשלום בהתאם לגובה קצבה או המענק שנפסקים לאדם, וכן בהתאם לפעולות שנדרשו כדי למצות את הזכויות – הופעה בפני ועדה רפואית, ייצוג בפני בית דין לעבודה וכו'.