ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוקם ב-1954 במטרה לתמוך באוכלוסיות שזקוקות לסיוע כלכלי ואחר – נפגעי תאונות עבודה, נכים, קשישים, אנשים במצב סיעודי ועוד. חלק מהתביעות לקצבאות ולמענקים מתקבלות מיד, אבל יש גם מצבים שבהם ללא עזרת עו"ד מומחה בתחום ישנו קושי של ממש לממש את הזכויות. עורכת הדין אימבר גולן פרטוש וצוות המשרד שהקימה צברו ניסיון רב בהתנהלות מול הביטוח הלאומי, ובמקרים רבים הובילו לתשלום מלא של הסכומים המגיעים לאדם.

חוק הביטוח הלאומי הינו חוק מורכב וקשה, הדרישות והמורכבות במילוי הטפסים הראשוניים ובהגשת התביעות השונות אינן ברורות לאזרח שרוצה לממש זכויותיו.
התיישנות התביעות על פי חוק הביטוח הלאומי שונה מחוקי ההתיישנות הכלליים, כל פעולה שנעשית באיחור עלולה לגרום לאיבוד הזכויות.
ישנן זכויות רבות שאינן ידועות לכלל הציבור ואי הידיעה מונעת את מימוש הזכויות.
הוועדות הרפואיות נערכות בזמן קצוב וקצר ומה שנאמר / נמסר בוועדה או לחילופין לא נאמר / נמסר יש לו משקל עצום בהחלטה לעניין אחוזי הנכות.
חשוב לקבל ליווי משפטי מרגע הגשת התביעה, יעוץ מעו"ד שבקיא בתחום שיוכל להנחות אתכם באיזה מסלול לתבוע וכיצד למקסם את הזכויות וההטבות שמגיעות לכם.

היתרונות של הגעה עם עו"ד לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי

בחלק גדול מהמצבים שבהם אדם מגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, הוא מוזמן לוועדה רפואית על-מנת שאנשי מקצוע רלוונטיים יבחנו את מצבו ויקבעו האם הוא אכן זכאי לקצבה, מענק או סיוע אחר.

בפרט פועלות ועדות רפואיות בתחומים הבאים: נכות כללית, נכות מעבודה (בעקבות מחלת מקצוע או תאונת עבודה), שירותים מיוחדים לנכים, ילדים נכים, נפגעי פעולות איבה וקבלת פטור ממס הכנסה.

חשוב לדעת כי החוק מאפשר לכל מי שזומן לוועדה רפואית להתייצב בפניה עם עורך דין. לעורכי הדין ישנה הזכות להציג את המקרה, לענות בשם המבוטח על כל השאלות שהוא נשאל ובאופן כללי לשכנע את הוועדה כי המצב הרפואי של האדם מצדיק קביעת זכאות לקצבה.

השירות של עורכי דין מומחים לביטוח לאומי כולל גם הכנה לקראת הוועדה הרפואית, ובפרט איסוף מסמכים רלוונטיים ובמידת הצורך קבלת חוות דעת של מומחים שיגרמו לרופא/ים בוועדה להגיע להחלטה הנכונה. הליווי הצמוד והבקיאות המקצועית מעלים באופן משמעותי את הסיכוי לתשובה חיובית ולקבלת העזרה החיונית מהביטוח הלאומי.

הרף הגבוה שמציב ביטוח לאומי עבור הכרה במחלות מקצוע

תקנות הביטוח הלאומי כוללות רשימת מחלות שמוכרות ככאלה שעלולות להיגרם עקב תעסוקה בתנאים לקויים. ביניהן: סרטן עור, אלרגיה של דרכי הנשימה, ירידה בכושר השמיעה, הרעלה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוימים ועוד. גם מיקרוטראומה – נזק מצטבר לאיבר מסוים כתוצאה מחזרה על פעולה ספציפית שוב ושוב – עשויה להוות בסיס להגשת תביעה לביטוח הלאומי.

בכל מקרה נדרשת הוכחה חד-משמעית לקשר ישיר בין העבודה לבין הפגיעה, ולכן מומלץ להיעזר בשירותיהם של עורכי דין מומחים לביטוח לאומי. כשהאדם לא יכול לעבוד, בין אם באופן מלא ובין אם חלקי, הוא זכאי לדמי פגיעה, ואם הפגיעה גרמה גם לנכות – ישנה זכאות לקבלת קצבת נכות מעבודה או למענק (בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעים).

תהליך קבלת קצבת נכות כללית

ישנם 4 תנאים בסיסיים לזכאות לקצבת נכות כללית: גיל (מ-18 ועד גיל הפרישה מעבודה), הכנסה (עד 60% מהשכר הממוצע במשק, כלומר כ-6,300 ש"ח), נכות רפואית (60% לפחות, או 40% בתנאי שישנם מספר ליקויים ואחד מהם הוא בשיעור 25% ומעלה) ודרגת אי-כושר לעבוד של 60% ומעלה.

לאחר הגשת הבקשה לקבלת קצבת נכות, רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי בוחן אותה. השלב הבא הוא ועדה רפואית, והיא זו שקובעת את אחוזי הנכות על סמך המצב הרפואי של האדם. לאחר מכן מחלקת נכות במוסד קובעת את דרגת אי הכושר לעבוד – ובסופו של תהליך זה מתקבלת ההחלטה האם ישנה זכאות לקצבת נכות.

גובה קצבת הנכות הוא בהתאם לדרגת אי הכושר לעבוד:

  • מי ששיעור הפגיעה ביכולת העבודה שלו היא 60% – יקבל 1,908 ש"ח לחודש.
  • עבור דרגת אי כושר של 65% – הסכום הוא 2,027 ש"ח לחודש.
  • דרגת אי כושר 74% מזכה בקצבה חודשית של 2,242 ש"ח.
  • דרגת אי כושר של 75% או 100% מקנה זכאות לקצבה של 3,321 ש"ח לחודש.
  • עבור ילדים עד גיל 18 או ילדים בצבא או בשירות לאומי ישנה תוספת של 572-954 ש"ח, בהתאם לגובה הקצבה הבסיסית.
  • ישנה גם תוספת עבור בן/בת זוג, אם ההכנסה שלהם נמוכה מהרף הקבוע בתקנות (כ-6,000 ש"ח) ואין להם זכאות לקצבה כלשהי. התוספת היא של 715-1,192 ש"ח בחודש, גם כן בהתאם לגובה הקצבה הבסיסית.

תביעות סיעוד

אדם שאיבד את היכולת שלו לבצע בכוחות עצמו פעילויות יומיומיות בסיסיות – להתלבש, להתקלח, לאכול וכו' – עשוי להיות זכאי לקצבת סיעוד חודשית. הקצבה יכולה להיות סכום כסף, מימון שעות עבודה של מטפל/ת בבית האדם ו/או שירותי סיעוד (ביקורים במרכז יום, מוצרי ספיגה ועוד) – לבחירת האדם.

על-מנת לקבל קצבת סיעוד יש להגיש את כל המסמכים המעידים על הפגיעה שגורמת לתלות. בנוסף מתבצע מבחן תלות שלפיו נקבעת רמת זכאות לקצבת הסיעוד.

עו"ד ביטוח לאומי עם ניסיון יעזור לכם להתנהל נכון מול המוסד לביטוח לאומי כדי להבטיח את קבלת העזרה הכל כך חיונית.

הגשת תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית המשפט

שירות נוסף של עורכי דין ביטוח לאומי, כשנוצר בכך צורך, הוא הגשת תביעה כנגד מוסד זה לבית משפט, וליתר דיוק לבית דין אזורי לעבודה.

עוד לפני הפנייה לערכאה שיפוטית זו, ניתן לבקש בדיקה נוספת של התיק ע"י ועדת תביעות אזוריות (שבה יושבים אנשי ציבור שמונו לתפקיד זה ע"י מועצת הביטוח הלאומי). ניתן לנסות להיעזר בוועדה זו בהקשר לזכאות לקצבאות רבות, ובהן: שאירים, אימהות, נכות כללית, נכות מעבודה, שירותים מיוחדים, דמי פגיעה, אבטלה ומילואים.

חשוב להדגיש כי ועדות התביעות לא דנות בנושאים כגון החלטה של ועדה רפואית, דרגת אי כושר עבודה, החלטות פקיד שיקום, קביעות בנושאי מעמד אישי ותושבות ועוד. בכל מקרה יש לכל מבוטח זכות להגיש ערעור על החלטות הביטוח הלאומי לבית דין לעבודה. ניתן לערער על כל החלטה עד 12 חודשים מיום קבלתה, וכדאי כמובן לעשות זאת בעזרת עו"ד מנוסה. באופן כללי כדאי לדעת שכשנעזרים בשירותיהם של עורכי דין ביטוח לאומי מתייחס בדרך כלל אחרת למקרה – לנוכח הבקיאות של אנשי המקצוע והיכולת שלהם להעלות את הטיעונים הנכונים.

מחויבות, מקצועיות ונחישות

משרד עוה"ד אימבר גולן פרטוש מסייע לכל מי שנתקל בקשיים במימוש הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי על בסיס הבנה מעמיקה של המצב הרגיש והצורך הדחוף בסיוע כלכלי. בהתאם כל השירותים ניתנים מתוך מחויבות מוחלטת אליכם, בזמינות גבוהה, בנחישות וכמובן במקצועיות רבה. כל אלה, בתוספת הניסיון המגוון שהצטבר במשרד, מבטיחים סיכוי מרבי לקבלת הקצבאות וההטבות המגיעות לכם.

עורכי דין ביטוח לאומי – שאלות ותשובות

מהו שכר הטרחה של עו"ד ביטוח לאומי?

החוק מגביל את שכר הטרחה של עורכי דין שמטפלים בתביעות ביטוח לאומי. דמי פתיחת תיק הם עד 1,222 ש"ח, ולאחר שנקבעת לאדם קצבה הוא ישלם לעורכי הדין אחוז מסוים ממנה בנוסף ישולמו אחוזים מהקצבה בהתאם לסוג השירות והקצבה שנקבעה: כך למשל עבור סיוע בהגשת תביעת נכות מעבודה שנפסקו עבורה 20% נכות או יותר – 11.25% מהקצבה הממוצעת במשך 5 שנים. עבור סיוע בהגשת תביעת קצבת שירותים מיוחדים וייצוג בוועדה רפואית – 13.75% מהקצבה הממוצעת במשך 5 שנים.

תוך כמה זמן ניתן לערער על תשובה שלילית של ועדה רפואית?

החוק מקצה 60 יום להגשת ערעור. הספירה מתחילה ביום שבו התקבלה הודעה בכתב על דחיית הבקשה. את בקשת הערעור יש להגיש בכתב ובאופן מפורט ככל האפשר. במקרים אלה יש חשיבות רבה במיוחד לנימוקים ולמידע שמוצג בפני ועדת הערר, ובהתאם לקבלת ייעוץ משפטי וליווי מעו"ד מומחה לביטוח לאומי.

מהן האפשרויות במקרה של החמרת המצב הרפואי?

ניתן להגיש לביטוח הלאומי תביעה בגין החמרת מצב אם חלפו 6 חודשים או יותר ממועד הקביעה האחרונה של ועדה רפואית. יש לצרף לתביעה אישור של רופא מומחה על ההחמרה עצמה ועל הזיקה שבין החמרת המצב לבין הפגיעה המקורית שנידונה בוועדה.

באילו מקרים מקבלים קצבת נכות מעבודה ובאילו מענק?

ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי היא בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית: עבור 9-19% נכות ישולם מענק (חד פעמי), ואילו עבור 20% ומעלה – קצבה. גובה הקצבה מחושב על סמך השכר שלפני הפגיעה ואחוזי הנכות – 75% מהמכפלה של שני אלה.